Page 37 - זכרונות חדשים לאתר
P. 37

‫מיתולוגיה חדשה? כינוס מסורות עם בעידן של חיפוש ומפנה ‪35‬‬

‫הוויית הזרות והניכור‪ ,‬שהיהודי ה‘תלוש‘ חש בביתו ובסביבתו‪ ,‬ניכרת ביצירה‬
‫העברית ואולי אף מסבירה את הדחף לכנס מסורות קדומות‪ .‬היו שטענו‬
‫בהקשר זה כי הכינוס לא היה אלא בריחה מן המציאות המתפרקת למחוזות‬
‫של סדר חברתי ותרבותי מוכר‪ 31.‬אולם אפשר לטעון‪ ,‬בהסתמך על היבטיו‬
‫המהפכניים של תהליך הכינוס‪ ,‬כי הוא ביטא גם את הנתק ותרם לפרדה מעולם‬
‫הערכים הישן‪ .‬הכינוס‪ ,‬בהיותו תהליך הכרוך לא רק בחתימה אלא גם בגניזה‪,‬‬
‫כלשונו של ביאליק במאמר ‘הספר העברי‘‪ ,‬לא רק פטר את היוצר ה‘תלוש‘‬
‫מרגשות אשם הנלווים לפרדה כזאת‪ ,‬בשל הסתמכותו על נכסי עבר‪ ,‬אלא גם‬
‫העניק לו‪ ,‬באמצעות רפרטואר מגמתי ולעתים חתרני של מסורות‪ֵ ‘ ,‬צידה‘‬
‫רוחנית לעתיד‪ .‬בתיווכה של האנתולוגיה המודרנית דחקו סוגות אוניברסליות‬
‫מובהקות כמו המעשייה והמשל את מקומן של סוגות יהודיות ייחודיות כמו‬
‫המדרש‪ ,‬והעיסוק בעניינים הומניסטיים ולאומיים הורחב על חשבון העיסוק‬

                                                              ‫בעניינים דתיים‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬הסימבוליזם הצרפתי שירש בתקופה זו את הדקדנס בצרפת‬
‫וקנה לעצמו אחיזה איתנה בקנון העברי‪ ,‬העלה את חשיבותם של סמלי יסוד‬
‫לאומיים להבנה מעמיקה של טבע האדם והאומה גם יחד‪ 32.‬הטקסט הסימבולי‬
‫ייצג והפגיש משמעויות השייכות לרובדי מציאות שונים — אישיים ולאומיים‪,‬‬
‫היסטוריים ואקטואליים — משמעויות שמקומן ויחסיהן זו לזו לא התבררו עד‬
‫תום בשל קריסתן של מערכות אמונה דתיות ואידאולוגיות כוללניות‪ .‬מפעלי‬
‫כינוס שחידשו את הגישה לסמלי יסוד לאומיים באמצעות מיתוסים‪ ,‬אגדות‪,‬‬
‫משלים ועוד זכו בשל כך לגושפנקה תרבותית‪ .‬בתיווכם זכה ‘הקרע שבלב‘‬
‫היהודי המודרני‪ ,‬כלשונו של ברדיצ‘בסקי‪ ,‬הקרע בין הדת לחיים‪ ,‬בין קודש‬

           ‫לחול‪ ,‬בין פנים לחוץ ובין ייחודיות לאוניברסליות לביטוי ולמענה‪.‬‬
‫מראשיתו נועד מפעל הכינוס והוכשר לתווך ולגשר על פני זמנים ותקופות‬
‫בהתאם להקשרים אידאולוגיים מגוונים‪ .‬גם ההבחנה השגורה בין אנשי מחקר‬
‫בפולקלור לסופרים‪ ,‬בין בעלי גישה אתנוגרפית–מדעית לבעלי גישה לאומית–‬

‫‪ 	31‬לדברי הלקין ‘האהבה הזאת‪ ,‬גם לעבר הישראלי היא בעצם מעין ספוגים של צמר ששמה‬
‫הספרות על לבה כדי להעמיד את עצמה בזמן השריפה‪ .‬הספרות‪ ,‬על פי הציור של ר‘ חנינא‬
‫בן תרדיון‪ ,‬בדבקותה זו ביסודות הישראליים השונים‪ ,‬בעצם ׂשמה רק ספוגים של צמר על‬
‫לבה‪ .‬הספרות חוזרת אל המקור מפני שהיא צריכה להאחז במשהו; כי דווקא באותו זמן‬
‫מתחילה ההתמוטטות הגדולה מבפנים‪ ,‬פשוטו כמשמעו‘ (הלקין‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ‘ ‪ .)311‬וראו את‬
‫דברי מירון על הפנייה של ביאליק באותה עת לעריכת ‘ספר האגדה‘ כבריחה אל ‘מקלט‬

                                              ‫מדומה‘ (מירון‪ ,‬בואה לילה‪ ,‬עמ‘ ‪.)189-183‬‬
                                         ‫‪ 3	 2‬בר–יוסף‪ ,‬מגעים‪ ,‬עמ‘ ‪ ;41-40‬הנ"ל‪ ,‬סימבוליזם‪.‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42