Page 42 - זכרונות חדשים לאתר
P. 42
40פרק שני
מההלכה ,המתוארת אצל ביאליק כיסוד האפוליני — הקבוע והמוצק —
ביהדות 4,האגדה ייצגה מעתה את היסוד הדיוניסי ,המשתנה תדיר כדי לשמור
על חיוניותו .החופש והפתיחות שעמם זוהתה האגדה ,ומנגד החידתיות שייחסו
לה וריבוי פניה ,אפשרו לה לנדוד כיצירה עממית בין זמנים והקשרים ספרותיים
ולהתפרש מחדש ,וכך לשמש גם מספרים מודרניים .מהלך פרשני זה היה
חיוני למחקריהם ההיסטוריים של חוקרים כצונץ ,רנ"ק ווייס ,שכן הוא ִאפשר
להם לפרש ולערוך את האגדה בהתאם לתפקידיה האידאולוגיים החדשים:
לשמש נדבך בעיצוב הזיכרון התרבותי המשותף ולבסס באמצעותו את הזיקה
התרבותית לארון הספרים בלי לכפור לעת עתה בתפקידיה המסורתיים של
האגדה :פירוש המקרא וחיזוק מוסכמות רבניות.
עיון בהקדמה לספרו המכונן של רנ"ק ‘מורה נבוכי הזמן‘ ( )1851ממחיש
כיצד הפכה האגדה בתיווכם של אנשי ‘חכמת ישראל‘ מתורה לתרבות וממקור
מקודש בעל תוקף מוחלט לטקסט היסטורי וספרותי .בהקדמה מצטט רנ"ק את
הפסוק הידוע מתהלים קלז ,המתאר את קינתם של הגולים על נהרות בבל אחרי
חורבן בית המקדש .מקרא זה מיוחס על פי המסורת לדוד המלך ,אולם ההכרה
ההיסטורית בת הזמן מחייבת ,לטענת רנ"ק ,לייחס אותו למשורר אלמוני
משבט לוי שחי בזמן החורבן והיה ֵעד למוראותיו .הוויתור על שמו של דוד
אינו כרוך ,לדברי רנ"ק ,בוויתור על מעמדו ותוקפו של הטקסט כקנון .להפך,
ההזדהות הרגשית של קורא בן הזמן עם משורר אלמוני מגולי בבל יכולה להיות
עמוקה ומשכנעת יותר על רקע גורלם המשותף כגולים מן ההזדהות עם דוד
המלך .במילים אחרות ,רנ"ק ביקש להתגבר על מבוכת הזמן ,ועמה על ההכרה
בהקשרם היחסי של המקורות המקודשים ,באמצעות רגש השייכות הלאומי5.
דוגמה זו ממחישה כיצד הייתה האגדה בתיווכם של אנשי ‘חכמת ישראל‘ לנכס
תרבותי ול‘קניין לאומי‘ ,אם אשתמש במטבע לשון מעט מאוחר יותר מבית
מדרשו של אחד העם.
לצד חידושים אלה שמרו אנשי ‘חכמת ישראל‘ על נאמנות למסורת הרבנית,
ולהבדיל ,לעקרונות הרציונליזם המשכילי .פרספקטיבה זו באה לידי ביטוי
הוצג בתקופה זו בקרב יהודים רפורמים כגייגר והולדהיים כספרות דינמית ומתחדשת כדי 4
לבסס את מגמת התיקונים בדת (רוטנשטרייך ,המחשבה היהודית ,עמ' .)125-124כוונה 5
זו הייתה רחוקה אמנם מלבם ומעבודתם של רוב אנשי 'חכמת ישראל' ,אולם ייתכן בהחלט
שהיא השפיעה עליהם.
ביאליק' ,הלכה ואגדה' [ ,]1914הנ"ל ,כל כתבי ,עמ' רטז-רכב.
ראו גם צונץ ,הדרשות בישראל ,עמ' ;160וייס ,על פי גפני ,פשוטה ,עמ' .317-304תרומתו
של רנ"ק בהקשר זה נידונה שם ,עמ' ,89-85ואצל כהן ,היהודי ,עמ' ;35עמיר ,שערים.
