Page 46 - זכרונות חדשים לאתר
P. 46
44פרק שני
המאמר של פין משקף אם כן תהליך ממושך שהושפע מן התנועה הרומנטית
באירופה ,ומאוחר יותר מאידאולוגיות ומזרמים אמנותיים כגון הפרימיטיביזם
והפופוליזם ,אשר הצביעו על איכויות ייחודיות לתרבויות עממיות קדומות,
בפרט תרבויות שאינן מערביות .תכליתו או לפחות אחריתו של תהליך זה הייתה
ניתוק אגדת חז"ל מהקשריה ההיסטוריים ומתפקידיה המסורתיים והתאמתה
לקנונים מודרניים .אחת מתוצאותיו של הניתוק הזה הייתה עלייה בחשיבותם
של קריטריונים ספרותיים בהערכת הטקסט על חשבונם של קריטריונים
פרשניים.
ההנחה החדשה הייתה ,כפי שניסח אותה ביאליק ,כי ‘אין כאן לפנינו יצירות
אמנים ,אלא עמלם של דורות .עמלם וכשרונם ונסיונם‘ 13.סיפור ‘אשר לא
ידי יחידים יסדוהו כי אם ידי הגוי כלו‘ ,לדברי יעבץ 14,ועל כן ראוי לשלבו
בקנון העברי כשהוא מותאם לתמורות הזמן .מדרש האגדה ,הכפוף על פי רוב
למוסכמות רבניות ,פינה אפוא את מקומו לסיפור עם הכפוף לאידאולוגיות
לאומיות.
התכונות המרכזיות שזוהו עם האגדה בת הזמן היו פנייתה ללב ולרגש
וכוחה המעורר והמפתה כספרות עממית ,שנועדה לא רק לחנך אלא גם לעניין,
לרגש ולבדר 15.הפופולריות ,שזוהתה אצל המשכילים עם ההמון הבזוי ,הפכה
בתקופת התחייה לקריטריון מרכזי בבחירת רפרטואר סיפורים לאנתולוגיות
או לספרי לימוד .על רקע זה הודגשו יסודותיה העממיים של האגדה ,בכלל זה
חשיבותם של יסודות דמיוניים בעלילה‘ :נער הייתי אז וכשעמדתי על דעתי
ראיתי שבאמת האווזות של רבה בר בר חנה הן אווזות ממש וכן הצפור הגדולה
צפור כמשמעה ,ואם אנחנו משקיפים עליהם כיצורים טבעיים של הדמיון
העממי אין כאן לא תמיהה ולא תהיה ולא פלא .ונהפוך הוא ,שלולא היו לנו
הגדות ממין זה כי אז היתה התמיהה הגדולה ביותר ,וכי שונים אנו מכל עם
ולשון ,וכי כך גבר השכל על הדמיון שלנו עד שזה האחרון דלל וחרב כולו?‘16.
1 3ביאליק אצל דינבורג ,תכניות [ ,]1911עמ' יג.
14יעבץ' ,המקרא והאגדה' [ ,]1887עמ' .11ראו גם גינצבורג ,אגדות ,עמ' ;xxxii-xxixשביט,
היהדות ,עמ' ;235-234לוינסון ,גישות ספרותיות ,עמ' .204-200
15אופנהיים ,מדרשי אגדה [ ,]1889עמ' ;1בכר ,המקור ,עמ' ;427ברנפלד ,ספר האגדה
[ ,]1910וכל האנתולוגיות הנידונות בהמשך הספר.
16גינצבורג ,הלכה ואגדה ,עמ' ' .13טיפוח הדמיון הבריא' היה לעיקר בחינוך העברי גם
לפי רב זעירא ,ביקורת וביבליוגרפיה [ .]1910פרשנות זו ,המזהה בכתבי חז"ל גם רגישות
אסתטית והכרה בכוחו של הדמיון ,הייתה כרוכה ,לדברי יעקב שביט ,בהפנמת אמות מידה
מערביות 'חיצוניות' שכן בקרב משכילים נחשבו תכונות אלה לחסרות ביהדות .ראו שביט,
