Page 49 - זכרונות חדשים לאתר
P. 49

‫׳קם רעב לאגדה׳‪ :‬תחיית האגדה העברית ‪47‬‬

‫הנאורות והסוציאליזם‪ 23.‬לצד ערכים הומניסטיים אלה בולטת באנתולוגיות‬
‫המודרניות ובעיבודים ספרותיים של מקורות חז"ל החשיבות הלאומית של‬
‫האגדה על שורשיה הקדומים‪ 24.‬ספרי חז"ל נשאו בתודעת הדור את זיכרון בית‬
‫המקדש מצד אחד‪ ,‬ואת זיכרון החורבן וההסתגלות לחיי גלות מצד אחר‪ .‬הם‬
‫נכתבו לרוב בעברית וגילמו באופן מוחשי את הזיקה לימי הריבונות ולמולדת‬
‫ההיסטורית ולאתריה המקודשים לצד טיפוח האתוס היהודי של דו–קיום עם‬
‫השלטון הזר‪ ,‬לעתים עם מיעוטים אחרים תחת ריבונותו‪ 25.‬מתחים אלה דיברו‬
‫באופן טבעי ללבם של הוגים ויוצרים בסוף המאה התשע עשרה ובראשית‬
‫המאה העשרים שעמדו על סף הכרעות לאומיות‪ .‬לדברי ברנפלד ‘האגדה הצילה‬
‫את נשמת העם העברי שלא יתרוקן לבו מן התקוות הלאומיות בימי הרעות‬

                                                                  ‫התכופות‘‪26.‬‬
‫עם תרגומה של האגדה הארמית לעברית מקראית‪ ,‬לעתים בצירוף מילון‬
‫עברי–עברי בתחתית העמוד‪ ,‬ועריכתה מחדש לפי קטגוריות היסטוריות‬
‫ותמטיות באנתולוגיות הציוניות המוקדמות‪ ,‬בלטו יסודותיה הלאומיים עוד‬
‫יותר‪ .‬בכל זאת‪ ,‬הניסיון ההיסטורי של חז"ל כבני מיעוט הנתון למרותו של‬
‫שליט זר הותיר את חותמו על האגדות גם כעת‪ ,‬שכן להבדיל מאנתולוגיות‬
‫עבריות שנערכו מאוחר יותר והתבססו על טקסטים מקראיים האתוס הלאומי‬
‫שאנתולוגיות אלה ייצגו מנציח על פי רוב את המוסר המשכילי‪ .‬עצמאות‬
‫רוחנית קודמת על פיו לעצמאות מדינית וה‘ספר‘ עדיף על ה‘סיף‘‪ ,‬כלשונו של‬

                                           ‫אחד העם ב‘שינוי הערכין‘ (‪.)1898‬‬
‫מ ַספרי האגדה המודרנים בתקופת התחייה לא שללו את מסורות חז"ל ולא‬
‫השתלטו עליהן כליל באמצעות מפות משמעות חדשות‪ ,‬כפי שנרמז לעתים‬

   ‫במחקר‪ 27,‬אלא ניהלו אתן דיאלוג ולאורו גיבשו את תפיסתם האידאולוגית‪.‬‬

             ‫‪ 	23‬פרט לאנתולוגיות שנבחנו בספר ראו למשל הורביץ‪ ,‬אגדות עבריות [‪.]1826‬‬
‫‪ 	24‬הכרה זו עוברת כחוט השני כמעט בכל האנתולוגיות היהודיות שנערכו במחצית השנייה‬
‫של המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים ותופסת מקום כמעט מובן מאליו בשיח‬
‫הציבורי על סדרי עדיפויות בתרבות העברית‪ .‬ראו למשל איש–שלום‪ ,‬בסיס היהדות;‬

                                          ‫שחור‪ ,‬הבדיחות [‪ ;]1913‬פן‪ ,‬התלמוד [‪.]1922/3‬‬
‫‪ 	25‬היינימן‪ ,‬אגדות ותולדותיהן‪ ,‬עמ' ‪ ;8‬שנאן‪ ,‬ספרות האגדה‪ ,‬עמ' ‪ ;18-17‬מאק‪ ,‬מדרש האגדה‪,‬‬

                                                                             ‫עמ' ‪.33-27‬‬
                                                            ‫‪ 2	 6‬ברנפלד‪ ,‬ספר האגדה [‪.]1910‬‬
‫‪ 	27‬למשל אצל רובין‪ ,‬קידוש הציונות‪ .‬עניין עקרוני זה שנוי במחלוקת וראוי לדיון מעמיק‬
‫יותר‪ ,‬ועל כן הוא נידון שוב בסוף הספר כחלק מהדיון בתפקידיו הלאומיים של 'ספר‬

                                                                  ‫האגדה' (‪.)1911-1908‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54