Page 56 - זכרונות חדשים לאתר
P. 56

‫‪ 54‬פרק שלישי‬

‫וגם ב ת מ י מ ו ת נ א מ נ ה ‘‪ 5.‬לדברי ביאליק גם אסופה שמרנית ביותר —‬
‫מקיפה ומייצגת — קובעת סדר תרבותי חדש‪ ,‬סדר שיסודו בספרות וסופו שהוא‬
‫משפיע על סדרי עדיפויות חברתיים‪ ,‬ועל כן היא מתאפיינת במתחים פנימיים‬
‫ולא פחות מכך בתחבולות ספרותיות שנועדו להסוותם‪ .‬אפשר ונחוץ כמובן‬
‫להבחין בין אנתולוגיות שונות‪ ,‬למשל בין אנתולוגיות יסודיות וטוטליות כמו‬
‫אנציקלופדיה ואף ארכיון או ספרייה‪ ,‬לאנתולוגיות רוויזיוניסטיות המשרתות‬
‫ערכים אידאולוגיים גלויים‪ .‬אולם גם הבחנה זו אינה מבטלת את המתח הפנימי‬
‫בכל אסופה בין ייצוג לפירוש‪ ,‬שכן על אף הניסיון השכיח בקרב מאספים‬
‫ועורכים לבסס את תקפותה ואת אמינותה של האסופה על שקיפות תרבותית‬
 ‫לכאורה יכול כל טקסט‪ ,‬גם ערך אנציקלופדי‪ ,‬לייצג נאמנה את עצמו בלבד‪6.‬‬
‫גורם אחר למתח המאפיין אסופות הוא הניגוד המובנה בהן בין ריבוי‬
‫לאחדות‪ .‬מצד אחד מפגישה האסופה טקסטים מהקשרים ספרותיים ולעתים‬
‫גם היסטוריים שונים וכך מציגה ריבוי קולות‪ .‬מצד אחר‪ ,‬בחירת הטקסטים‬
‫לאסופה מבוססת על הנחת הדמיון ביניהם‪ .‬היא אף מדגישה אותו באמצעות‬
‫העריכה‪ .‬כך‪ ,‬אפשר לראות באסופה הן טקסט יחיד הן אוסף טקסטים‪ .‬הגדת‬
‫פסח היא דוגמה מובהקת לאסופה הכורכת יחד (בתהליך עריכה שנמשך‬
‫מבחינות מסוימות עד היום) טקסטים מהקשרים היסטוריים וספרותיים שונים‪.‬‬
‫אולם המאמץ שהשקיעו עורכיה‪ ,‬מימי הגאונים ואילך‪ ,‬לשוות לה אופי מגובש‬
‫ואחיד‪ ,‬הקנה לה מעמד של טקסט קנוני בעל נוסח שלם ויחיד בתודעת רבים‪7.‬‬
‫הכלים הספרותיים העומדים לרשותו של עורך האסופה מותירים בעינם את‬

               ‫המתחים בין ייצוג לפירוש‪ ,‬בין עבר להווה ובין ריבוי לאחדות‪.‬‬

                                   ‫ביאליק‪ ,‬איגרות‪ ,‬א [‪ ,]1904‬עמ‘ רעה‪ ,‬ההדגשה במקור‪.‬‬  ‫	‪5‬‬
‫רה‪ ,‬מרכיבים קנון‪ ,‬עמ‘ ‪ ;587‬אלבוים‪ ,‬המהפכה השקטה‪ ,‬עמ‘ ‪ .55‬רובין מבחין ומשווה בין‬      ‫	‪6‬‬
‫אנציקלופדיה ייצוגית (מקיפה‪ ,‬כוללת ו‘פתוחה‘‪ ,‬לדבריו) כזו של דידרו במאה השמונה‬
‫עשרה‪ ,‬לאנציקלופדיה פרשנית (מגמתית‪ ,‬חלקית ו‘סגורה‘ יותר) כזו שאחד העם תכנן ואף‬        ‫‪	7‬‬

              ‫נתן לה את הכותרת ‘אוצר היהדות‘‪ .‬ראו רובין‪ ,‬לאומיות יהודית‪ ,‬עמ‘ ‪.258‬‬
‫שנאן‪ ,‬דור דו ‫ר‪ .‬דוגמה מובהקת אחרת מלמדת כיצד אסופה מקודשת‪ ,‬המקרא‪ ,‬עשויה‬
‫לשוות לריבוי קולות ומקורות דימוי אחיד וקוהרנטי‪ ,‬אשר להבדיל מכתבי חז"ל נקרא‬
‫ברצף ובהנחת שלמותו (עריכת המקרא נידונה בהרחבה אצל הרן‪ ,‬האסופה המקראית;‬
‫הלברטל‪ ,‬עם הספר; צ‘פמן‪ ,‬הקנון המקראי; שטרן‪ ,‬על קנוניזציה; זקוביץ‪ ,‬צבת בצבת‪,‬‬
‫עמ‘ ‪ 57-21‬ועוד)‪ .‬דוגמה מאוחרת יותר‪ ,‬שנולדה אף היא מתוך המתח בין ריבוי מסורות‬
‫לבין צורך לאומי‪ ,‬דתי ופסיכולוגי לאחדן היא האסופות ההלכתיות‪ ,‬שהידועות ביניהן הן‬
‫‘משנה תורה‘ לרמב"ם (המאה השתים עשרה) ו‘שולחן ערוך‘ ליוסף קארו (המאה השש‬
‫עשרה)‪ .‬בניגוד לשיח ההלכתי הפתוח במשנה ובתלמודים נועדו אסופות אלה לצמצם‬

                   ‫מחלוקות וליצור קוד הלכתי אחיד וקבוע (הלברטל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪.)81-73‬‬
   51   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61