Page 56 - זכרונות חדשים לאתר
P. 56
54פרק שלישי
וגם ב ת מ י מ ו ת נ א מ נ ה ‘ 5.לדברי ביאליק גם אסופה שמרנית ביותר —
מקיפה ומייצגת — קובעת סדר תרבותי חדש ,סדר שיסודו בספרות וסופו שהוא
משפיע על סדרי עדיפויות חברתיים ,ועל כן היא מתאפיינת במתחים פנימיים
ולא פחות מכך בתחבולות ספרותיות שנועדו להסוותם .אפשר ונחוץ כמובן
להבחין בין אנתולוגיות שונות ,למשל בין אנתולוגיות יסודיות וטוטליות כמו
אנציקלופדיה ואף ארכיון או ספרייה ,לאנתולוגיות רוויזיוניסטיות המשרתות
ערכים אידאולוגיים גלויים .אולם גם הבחנה זו אינה מבטלת את המתח הפנימי
בכל אסופה בין ייצוג לפירוש ,שכן על אף הניסיון השכיח בקרב מאספים
ועורכים לבסס את תקפותה ואת אמינותה של האסופה על שקיפות תרבותית
לכאורה יכול כל טקסט ,גם ערך אנציקלופדי ,לייצג נאמנה את עצמו בלבד6.
גורם אחר למתח המאפיין אסופות הוא הניגוד המובנה בהן בין ריבוי
לאחדות .מצד אחד מפגישה האסופה טקסטים מהקשרים ספרותיים ולעתים
גם היסטוריים שונים וכך מציגה ריבוי קולות .מצד אחר ,בחירת הטקסטים
לאסופה מבוססת על הנחת הדמיון ביניהם .היא אף מדגישה אותו באמצעות
העריכה .כך ,אפשר לראות באסופה הן טקסט יחיד הן אוסף טקסטים .הגדת
פסח היא דוגמה מובהקת לאסופה הכורכת יחד (בתהליך עריכה שנמשך
מבחינות מסוימות עד היום) טקסטים מהקשרים היסטוריים וספרותיים שונים.
אולם המאמץ שהשקיעו עורכיה ,מימי הגאונים ואילך ,לשוות לה אופי מגובש
ואחיד ,הקנה לה מעמד של טקסט קנוני בעל נוסח שלם ויחיד בתודעת רבים7.
הכלים הספרותיים העומדים לרשותו של עורך האסופה מותירים בעינם את
המתחים בין ייצוג לפירוש ,בין עבר להווה ובין ריבוי לאחדות.
ביאליק ,איגרות ,א [ ,]1904עמ‘ רעה ,ההדגשה במקור. 5
רה ,מרכיבים קנון ,עמ‘ ;587אלבוים ,המהפכה השקטה ,עמ‘ .55רובין מבחין ומשווה בין 6
אנציקלופדיה ייצוגית (מקיפה ,כוללת ו‘פתוחה‘ ,לדבריו) כזו של דידרו במאה השמונה
עשרה ,לאנציקלופדיה פרשנית (מגמתית ,חלקית ו‘סגורה‘ יותר) כזו שאחד העם תכנן ואף 7
נתן לה את הכותרת ‘אוצר היהדות‘ .ראו רובין ,לאומיות יהודית ,עמ‘ .258
שנאן ,דור דו ר .דוגמה מובהקת אחרת מלמדת כיצד אסופה מקודשת ,המקרא ,עשויה
לשוות לריבוי קולות ומקורות דימוי אחיד וקוהרנטי ,אשר להבדיל מכתבי חז"ל נקרא
ברצף ובהנחת שלמותו (עריכת המקרא נידונה בהרחבה אצל הרן ,האסופה המקראית;
הלברטל ,עם הספר; צ‘פמן ,הקנון המקראי; שטרן ,על קנוניזציה; זקוביץ ,צבת בצבת,
עמ‘ 57-21ועוד) .דוגמה מאוחרת יותר ,שנולדה אף היא מתוך המתח בין ריבוי מסורות
לבין צורך לאומי ,דתי ופסיכולוגי לאחדן היא האסופות ההלכתיות ,שהידועות ביניהן הן
‘משנה תורה‘ לרמב"ם (המאה השתים עשרה) ו‘שולחן ערוך‘ ליוסף קארו (המאה השש
עשרה) .בניגוד לשיח ההלכתי הפתוח במשנה ובתלמודים נועדו אסופות אלה לצמצם
מחלוקות וליצור קוד הלכתי אחיד וקבוע (הלברטל ,שם ,עמ‘ .)81-73
