Page 59 - זכרונות חדשים לאתר
P. 59
׳הרי–הרים של ספרים וספר אין׳ 57
שילוב של עקרונות עריכה מעורר לפעמים צורך לחזור בכמה הקשרים על
אותו טקסט ולעתים גם להתאימו להקשרים חדשים .חזרה כזאת מעידה על
תפיסה פלורליסטית של העורך ,המקנה לטקסט חשיבות התלויה בהקשריו
המתחלפים 13.אולם גם העורך הפלורליסטי ביותר ,המכריז ,כמו ברדיצ‘בסקי,
על גישה פתוחה לכתובים ,יבקש להצדיק ולבסס את סדר עריכת המקורות
כסדר ‘נכון‘ וטבעי כדי להבטיח את התקבלותה של האסופה .לכן כאשר תרגמו
ביאליק ורבניצקי את אגדות חז"ל מארמית לעברית הוצג מהלך פרשני זה
בהקדמה לספרם כ‘החזרת עטרה ליושנה‘ 14.לדברי ניחם רוס גם הסופר הנאו–
חסידי ,אשר עיצב ושינה ביודעין את דמותה של החסידות ,נשען על ההנחה
או לפחות על ‘משאלת לב כנה‘ כי משהו מן הפרשנות המודרניסטית שהביא
אכן שייך באופן ‘מקורי‘ לעולמה של החסידות 15.רק כך תוכל אנתולוגיה לייצג
נאמנה שדות ספרותיים קודמים ,להתקבל כחלופה שלהם ולהשפיע על עיצוב
קנונים.
כלי ספרותי אחר העומד לרשותו של עורך האסופה ונושא משמעויות
ספרותיות אך גם אידאולוגיות הוא בחירת סוגות ועיצובן .לעתים קרובות
התפרשו אגדות קודש מובהקות כמשלים באנתולוגיות משכיליות וכמעשיות
באנתולוגיות בעלות אוריינטציה לאומית–רומנטית .המשל ,בהקשר זה ,איפשר
לפרש מחדש את הופעתם של יסודות על–טבעיים בסיפורים ולצרף נמשל
אקטואלי ,ואילו המעשייה העלתה את ִחנה של האגדה על פי קנה מידה ספרותי
אירופי ואפשרה למ ַספר לייצג באמצעותה מאבקים מיתיים או כמו מיתיים
בחברה היהודית בת זמנו16.
עולמות התוכן שמייצגת האסופה מבוססים אמנם על השדה הספרותי שעליו
היא מצביעה ,אך לא פחות מכך גם על מידת מעורבותו של העורך כמספר .מספר
אקטיבי ,להבדיל ממספר פסיבי ובדומה לסופר עממי ,עשוי להתערב בעריכה
הפנימית של העלילה ,להוסיף לה כותרת ,להכניס אקספוזיציה ,להרחיב את
13תופעה זו של חזרה על טקסטים והתאמתם להקשרים שונים באותה אסופה מאפיינת ספרי
כינוס מודרניים כ‘ספר האגדה‘ ,אולם בשל חדשנותה מפתיע לפגוש בה הרבה לפני כן,
כבר במאה הארבע עשרה ,ב‘ספר הזכרונות‘ לאלעזר הלוי (יסיף ,מבוא ,עמ‘ .)61-56
1 4רבניצקי וביאליק ,ספר האגדה ,עמ' .xiiiוראו גם אצל עגנון ,ימים נוראים ,בהקדמה.
1 5רוס ,מסורת ,עמ‘ .202
16דוגמאות לאנתולוגיות אגדה משכיליות שיש בהן שימוש פרשני נרחב במשלים הן
האנתולוגיות של שצקס‘ ,ספר המפתח‘ [ ]1866ודובזוויץ‘ ,ספר המצרף‘ [ .]1871דוגמה
לאנתולוגיה בעלת אוריינטאציה לאומית–רומנטית שיש בה שימוש פרשני במעשיות היא
האנתולוגיה של יעבץ‘ ,שיחות מני קדם‘ [ ,]1887אשר נידונה בהרחבה בהמשך.
