Page 69 - זכרונות חדשים לאתר
P. 69
׳הרי–הרים של ספרים וספר אין׳ 67
שיטה אחרת מתבססת על הדגם של אלן גולדינג ליחסי גומלין בין קנון
לאנתולוגיות 40.תהליך עיצובו של קנון ,לפי גולדינג ,הוא תהליך מחזורי וצפוי.
התקופה הראשונה ,שבה עולה קנון חדש ,מתאפיינת באסופות צרות ובררניות
שעקרון הבררה שלהן נשען על אידאולוגיה ברורה וגלויה .ככל שהקנון מתבסס
ויכול להכיל גם טקסטים ביקורתיים ,מופיעות עוד אסופות רחבות ומקיפות.
לבסוף ,עם שקיעתו של הקנון ,אנו מוצאים אסופות חתרניות וצרות יותר,
שתפקידן להעריך מחדש רפרטואר קיים ואולי אף להציע לו חלופה .מחזור
כזה מסתיים ומחזור (קנון) אסופות חדש מתחיל כאשר הקריטריונים לביקורת
הופכים לאמות מידה מוסכמות להערכת הרפרטואר הבא.
תהליך זה מתאר נאמנה גם את הופעתם של ספרי כינוס במחצית השנייה
של המאה התשע עשרה .האסופה המודרנית הראשונה לסיפורי אגדה בעברית,
ככל הידוע לי ,היא ‘ספורי ישורן‘ של מרגליות ( .)1877אף על פי שמרגליות
נודע כמשכיל תורני האסופה שלו שונה עקרונית מקודמותיה בדרכי העריכה
החדשניות המאפיינות אותה ,בהקדשתה ובהתאמתה לילדים ובמטרתה הלאומית
הגלויה :לעורר עניין תרבותי מחודש במורשת הספרותית של ישראל 41.ייתכן
שחלק מן החידושים המאפיינים את ‘ספורי ישורן‘ הופיעו עוד קודם ,בספרי
כינוס שחוברו בתקופת ההשכלה בגרמנית ,אולם צירוף כל החידושים כמכלול
ותרגומן של האגדות לעברית כ‘קניין לאומי‘ ייחודיים למרגליות .אסופה זו
אמנם לא הייתה צרה מאוד (למעט הפרק ההיסטורי המצומצם הפותח אותה),
אולם האידאולוגיה הלאומית הרומנטית המנחה אותה גלויה ובולטת ,כפי
שעולה מעיון ברפרטואר הסיפורים ומדרכי עיצובם .האסופה הבאה לסיפורי
אגדה בעברית‘ ,שיחות מני קדם‘ ליעבץ ( ,)1887היא אסופה צרה ,המונה
19סיפורים בלבד ,וגם היא גלויה ומפורשת מבחינה אידאולוגית .יעבץ זכה
עם זאת להצלחה ולתהודה שמרגליות לא נהנה מהן .עשר השנים שחלפו
בין חיבורו של מרגליות לזה של יעבץ היו רצופות בעשייה לאומית .בשנים
אלה התגבשו התנועות הציוניות הראשונות ורדיפות היהודים באירופה דחקו
במנהיגי הציבור לחפש עבור היהודים פתרונות מעשיים .כעבור שנים בודדות
הציע אחד העם לחבר אנציקלופדיה מקיפה שתיקרא ‘אוצר היהדות‘ ותשקף
את הישגיה הרוחניים של האומה העברית לדורותיה 42.ההצעה נדחתה מסיבות
4 0גולדינג ,היסטוריה.
4 1אופק ,ספרות הילדים ,עמ‘ .287
4 2אחד העם ,על דבר אוצר היהדות (לעיל ,הערה ,)2עמ‘ קד-קיד; זיפרשטיין ,נביא חמקמק,
עמ‘ ;115-113רובין ,לאומיות יהודית.