Page 76 - זכרונות חדשים לאתר
P. 76
74פרק רביעי
יצחק מרגליות‘ :העומד בתווך על פרשת דרכים‘
יצחק מרגליות נולד בקלוָריה ,פולין ,ב– .1842עם נישואיו ,ב– ,1862העתיק
את מקום מגוריו לפלך וילנה ושם התוודע לכתבי משכילים והחל ללמוד
לימודי חול ומדעים 3.בפרסומיו הראשונים בכתב העת ‘המגיד‘ ביקש מרגליות
להרחיב את תכנית הלימודים במסגרות חינוך מסורתיות ולכלול בה גם לימודי
חול ,שפות זרות ומדעים .פרסומיו על אודות נחיצותו של חינוך משכילי
ראו אור במקביל לפרסומים ַהּ ְמגִּנִים על מעמדה הקנוני של ספרות הקודש
היהודית .המלחמה ה‘כפולה‘ ,כפי שהציג אותה מרגליות — נגד המחנה החרדי
המסתגר מזה ונגד המחנה המשכילי המתבולל מזה — עוררה ביקורת מצד שני
המחנות .הם לא אפשרו לו לזכות בהכרה כפובליציסט וכמנהיג מקומי והוא
נאלץ לשנות את מקום מגוריו פעמים מספר ולבסוף הרחיק אל מעבר לים,
השתקע בניו יורק ומונה לרב קהילת אנשי קלווריה שם .ניסיון זה מסביר את
הזדהותו של מרגליות בכתביו השונים עם ‘אנשי הבינים‘ ,העומדים במיעוט
‘על פרשת דרכים‘‘ :אכן כל משכיל בעת ההיא ידום יען כי רבים המה ההולכים
קדימה לאור באור ההשכלה ואשר אכלו דבשם יותר מדי ,ועוד רבים המה
העומדים עוד מאחורי פרדס הבינה אבל מעטים המה העומדים בתוך על פרשת
דרכים והן המה אנשי הבינים ויראי האלהים היוצאים ידי שניהם‘4.
שמו של מרגליות נודע בעקבות הפולמוס שלו עם משה לייב ליליינבלום
על שאלת התיקונים בדת .עמדתו בפולמוס עולה מן החיבור ‘מעוז התלמוד‘
( ,)1869אשר נועד להגן על מעמדם הקנוני של התלמודים ושל ‘שולחן ערוך‘
כספרי יסוד בתרבות היהודית .אין להוסיף ואין לגרוע מספרים אלה דבר ,הוא
כותב ,לא רק בשל קדושתם אלא מכיוון שטמונים בהם ידע וערכים תרבותיים
שלא יסולאו בפז .זאת ועוד‘ ,התלמוד הקדוש נטע רוח–נאמן באומה הישראלית,
להיות סרים למשמעת המלכים והשרים ,להיות זהירים ברשות; [ ]...להתפלל
בשלומה של מלכות ,שלא להתפרץ חלילה מעל אדוניהם‘ 5.במילים אחרות,
התלמוד מחנך גם לסובלנות ולנאמנות לשלטון הזר ובכך הוא נאמן לערכי
ההשכלה .ליליינבלום הגיב על טיעוני מרגליות בחיבורו ‘מגילה עפה‘ ובמאמרים
שפרסם ב‘המליץ‘ .לדבריו נמנה מרגליות עם אותם ‘משכילים מדומים‘ של
אודסה ,שלמעשה אין להם דבר עם ערכיה הליברליים של ההשכלה .מרגליות
3קרסל ,מרגליות; לוין ,מרגליות.
4מרגליות ,מעוז התלמוד ,עמ‘ .375
5שם ,עמ‘ .9
