Page 77 - זכרונות חדשים לאתר
P. 77
׳ספורי ישורן׳ ליצחק מרגליות 75
המשיך את הפולמוס בסדרת מאמרים שפורסמו ב‘הלבנון‘ ולאחר מכן במחברת:
‘מעוז הים‘ ( .)1870למחלוקת העניינית נוספו גם האשמות אישיות ,שהעידו על
חוסר האמון העמוק ששרר בין השניים‘ .היתכן‘ ,שאל מרגליות‘ ,שיבוא איש
המוני כמוהו ,שאינו מתואר בתואר "רב" ואין לו סמיכות (דיפלאם) ,להתערב
בעניני הדת ולבקש רעפארם בפומבי?‘6.
פרשת הדרכים ,שבה נמצא מרגליות מגן על אשיות הקנון הרבני מצד אחד
ועל הישגי תנועת ההשכלה מצד אחר ,כאשר הרומנטיקה הלאומית כבר הצביעה
על אופקי מימוש לאומיים חדשים ,מאפשרת לקשור את הופעתה של האסופה
‘ספורי ישורן‘ לכמה גורמים ,שכן מלבד המתח בין ה‘דת‘ ל‘חיים‘ ובין ה‘בית‘
ל‘חוץ‘ ,נחשפו משכילי מזרח אירופה גם למתח הלאומי בין ‘ישראל‘ ל‘אירופה‘ —
פרי הלאומיות הרומנטית ,ואף תרמו לניסיונות הראשונים להגדרת היהדות
כתרבות לאומית .כאשר נפנה מרגליות לחבר אנתולוגיה לילדי ישראל עמדו
לנגד עיניו לא רק האסופות של שצקס ודובזוויץ אלא גם האסופות בעלות
האוריינטציה הרומנטית יותר של היימן הורביץ ,מיכאל זקס ואברהם טנדלאו7.
אין לדעת אם מרגליות הכירן ,אולם הוא היה בוודאי ֵעד להלכי הרוח שהולידו
אותן .חיבורו משקף אפוא לא רק את החרדות ואת אמצעי השמירה שהולידה
המלחמה על צביונה של היהדות בתחילת שנות השבעים של המאה התשע
עשרה אלא גם את אמצעי ההגנה שנמצאו לה באותה עת בדמות מסגרות
שייכות ואופקי מימוש חדשים .האתגר ,מבחינתו של מרגליות ,היה לא רק
להציג את המסורת כהתגלמות ה ִקדמה אלא גם לעצבה מחדש כנדבך ביצירתה
של תודעה לאומית חדשה.
מטרות האסופה ‘על תבנית הספורים אשר לכל עם ועם‘
קובץ האגדות ‘ספורי ישורן‘ נועד ,לדברי המחבר ,למלא חלל בארון הספרים
היהודי‘ :הן אמנם ספרים רבים חוברו בשפתנו הקדושה ,לכל פלגות השיר
והמליצה ,לכל ענפי המדע והתושיה [ ]...ואולם בכל זאת הלא נפקד בה עד
היום הזה ספר ספורים לישראל ,על תבנית הספורים אשר לכל עם ועם .ולא
נמצא עוד בכל גבול ספרות העבריה ,ספר נכון לילדי ישראל ,להיות בתכלית
השלימות כתנאי כל ספרי הספורים אשר לכל עם ועם‘8.
6הנ"ל ,מעוז הים ,עמ‘ ד .להרחבה ראו אצל קלוזנר ,היסטוריה ,ד ,ספר שני ,עמ‘ .248-246
7הורביץ ,אגדות עבריות; זקס ,קולות; טנדלאו ,ספר האגדות.
8מרגליות ,סיפורי ישורון ,עמ‘ .v
