Page 82 - זכרונות חדשים לאתר
P. 82

‫‪ 80‬פרק רביעי‬

‫‘איתן האזרחי‘‪ ,‬על אברהם בחנותו של תרח‪ .‬אפשר להסביר את בחירתו של‬
‫מרגליות לפתוח דווקא בסיפור זה ולא בסיפור הבריאה על רקע הקושי שלו‬
‫ליישב בין תורת האבולוציה הפופולרית בזמנו לבין סיפורי הבריאה‪ ,‬או לחלופין‬
‫על רקע חשיבותו הלאומית של סיפור זה כסיפור ראשיתם של שבטי ישראל‪20.‬‬
‫הפרק מסתיים בסיפור שנקרא ‘מקרים שונים‘ ומתאר את מנהגי העבודה הזרה‬
‫שפשטו בארץ מימי לבן הארמי ועד ימי הרומאים‪ ,‬אף שמאורעות החורבן אינם‬
‫מוזכרים בפרק זה אלא בפרק השלישי‪ .‬חלוקה זו‪ ,‬שעל פיה ההיסטוריה היהודית‬
‫או לפחות ראשיתה מסתיימת עם החורבן‪ ,‬אפיינה אנתולוגיות מודרניות בנות‬

                           ‫הזמן וספרים עבריים ראשונים ללימוד היסטוריה‪21.‬‬
‫אולם דומה שלא רק הרציונל הלאומי עמד לנגד עיניו של מרגליות אלא גם‬
‫רציונל תאולוגי‪ .‬הפרק פותח באברהם ובמלחמתו בעבודה זרה‪ ,‬ממשיך ב‘מקרים‬
‫שונים‘ של עבודה זרה ומסתיים במפגשים מחרידים עם חיות מפלצתיות‬
‫במדבר שור‪ .‬השפעתם ההרסנית של ‘מקרים‘ אלה מודגשת באמצעות צירופם‬
‫יחד ובאמצעות השמטת הפסוק המנחם החותם אצל חז"ל את המקרה האחרון‪:‬‬
‫‘גדול הוא אלהינו שהצילנו מן המדבר ההוא‘ (תנחומא‪ ,‬בשלח‪ ,‬יח)‪ .‬כך נותר‬
‫לא רק סיפור אחד אלא פרק שלם ללא התרה‪ .‬הפרק הבא‪ ,‬המוקדש ל‘ספורי‬
‫מלואים למגלת אסתר‘‪ ,‬מתרכז בחייהם של ישראל בגלות‪ .‬אמנם זהו פרק קצר‪,‬‬
‫המונה שבעה סיפורים בלבד‪ ,‬אולם הוא פותר את משבר האמונה שהתגלה‬
‫בסוף הפרק הקודם כעונש הבא אחרי החטא‪ .‬מרגליות מבסס ומרחיב רעיון זה‬
‫במסגרת הסיפור ‘תפלת מרדכי ואסתר‘‪‘ :‬בחטאינו גלינו מארצנו [‪ ]...‬חוקות‬
‫אלהינו מאסנו‪ ,‬עברנו על מצותיו ודתו‪ ,‬והדת נתנה בשושן הבירה לכלותנו‘‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬הגלות והמשבר בימי אחשוורוש הם עונש על חטאי עבודה זרה‪,‬‬

                                                         ‫לדידו של מרגליות‪22.‬‬

‫‪ 	20‬מעניין להשוות בהקשר זה את ‘ספר האגדה‘ של ביאליק ורבניצקי לספרו של מרגליות‪.‬‬
‫ביאליק ורבניצקי אמנם פתחו את הכרך הראשון של ספרם בימי הבריאה‪ ,‬אולם חלק‬
‫ניכר מסיפורי הבריאה נדחקו אצלם דווקא לספר האחרון של האסופה‪ ,‬העוסק באמונות‬
‫עממיות‪ ,‬בשל אופיים המיתי–פגאני‪ .‬ההיסטוריה היהודית נפתחת במעשה אברהם‬
‫ובנדידת השבטים המשותפת בתקופתו גם אצל קרוכמל‪ ,‬נבוכי הזמן‪ ,‬עמ‘ מא‪-‬מד‪ ,‬ואצל‬

                            ‫יעבץ‪ ,‬תולדות ישראל‪ ,‬א‪ .‬וראו גם זרובבל‪ ,‬שורשים‪ ,‬עמ‘ ‪.16‬‬
‫‪‘ 	21‬דעת לנבון נקל‪ ,‬שהתקופה הראשונה‪ ,‬אם כי היא רחוקה בזמן‪ ,‬יותר קלה להקלט בהבנת‬
‫התלמידים מהמדרגה הנמוכה‪ ,‬מפני שהיא קשורה תמיד במקום אחד‪ ,‬וגם מפני שהחיים‬
‫של העם יותר שלמים וטבעיים‘ (פינס‪ ,‬לימוד ההיסטוריה‪ ,‬עמ‘ ‪ .)316‬כך מסתיים גם‬
‫ספרו הפופולרי של א"ה וייס‪ ,‬׳דור דור ודורשיו׳ [‪ ;]1891-1871‬וראו גם קונפורטי‪,‬‬

                                                               ‫היסטוריוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.251‬‬
                                   ‫‪ 	22‬מרגליות‪ ,‬סיפורי ישורון‪ ,‬עמ‘ ‪ 83-82‬וגם עמ‘ ‪.78-77‬‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87