Page 84 - זכרונות חדשים לאתר
P. 84
82פרק רביעי
לזרמים בתקופתו ואולי אף קרבן שלה ,ייחס לנושא זה של אחדות העם חשיבות
לאומית רבה ,לפי דבריו במבוא‘ :לא להתגרות ולא להעיר חמה ,כי אם לבקש
את האמת והשלום ,לקרב את לבות הרחוקים בחבוק הזרוע ,לבטל את אגודות
האגודות ,והיה עמנו ישראל לגוי אחד בארץ‘25.
פתיחת הסיפור כוללת רקע היסטורי ובו מפורטות נסיבות היווסדה של כת
הפרושים .המספר ,המאמץ בסיפור את עמדתו של חוקר ההיסטוריה כביכול,
מסכם ומפרש את מאורעות התקופה מנקודת מבט חיצונית ומפרספקטיבה
רחבה .הוא הסתייע לשם כך בספר ‘סדר הדורות‘ ,ששימש לו לא רק מקור
ידע אלא אף דגם ספרותי לצירוף טקסטים שונים ולעריכתם על יסוד פרשנות
יוצרת .החכמה מתגלמת בהקשר פרשני זה כמניע היסטורי מרכזי ,המאפשר
לפרושים לקבוע אורחות חיים מוסריים יותר ,אך גם אחראי לכפירה ולהתפלגות
העם היהודי לכתות .הפרושים מתוארים בסיפור ,על פי הכתוב ב‘סדר הדורות‘,
ב‘ספר יוחסין‘ ובמקורות תלמודיים שונים ,כאוהבי מלאכה וגם כאנשי רוח
נעלים שהצליחו להגשים ,לפי תיאורו של המספר ,את האיזון שבין חכמה
לאמונה ובין חומר לרוח — איזון שהיה תכלית שאיפותיו של מרגליות גם
בחייו וגם ביצירתו .אולם עם הזמן ‘מבוע המים החיים‘ שלהם ‘נרפש‘ ומימיו
‘דללו וחרבו‘ .מרגליות מייחס את נפילתם לשאיפות העצמאות שפיתחו ולמרד
שלהם במלכות רומי .הוא מתבסס ,על פי הכתוב ,על ‘ספר יוחסין‘ ,אולם מרחיב
בחופשיות‘ :והם לא ידעו ולא הבינו ,כי המלך העוצר בעמו ,הלא הוא כ ֵלב
באברי הגוף ,כי ממנו תוצאות חיים לכל העם‘ 26.לצד חשיבותה הראשונית
של אחדות העם בסיפור מדגיש מרגליות בהמשך לדבריו במבוא גם את המסר
הסובלני של חז"ל :דרכי שלום טובות מכל עימות 27.ברוח זו מוצגת גם דמותם
הקיבוצית של הסופרים כיורשי ‘דרך המצוע והאמת‘‘ ,כי קבלה נאמנה היתה
ביד הסופרים" .לא תתגודדו ,לא תעשו אגודות אגודות!"‘28.
25שם ,עמ‘ .viiiראו גם את ההרחבות המשמעותיות בסיפור 'על דבר הנשיאות בישראל'
(שם ,עמ' )50-44ובסיפור תנורו של עכנאי (שם ,עמ' .)155-152בעיית התפלגותה של
החברה היהודית באירופה לזרמים עם חקיקת 'חוק הפרישה' ב– ,1876אשר אפשר ליהודים
לפרוש מקהילות על רקע דתי ועדיין להשתייך ליהדות ,עולה גם מכתביו של שמשון
רפאל הירש .ראו הירש ,התבדלות האורתודוקסים [.]1877
2 6מרגליות ,סיפורי ישורון ,עמ‘ .25הפרושים ייצגו עבור בני דורו את היהדות ה‘נורמטיבית‘,
המגלה פתיחות תרבותית בלי לקפח את נאמנותה לדת (שביט ,היהדות ,עמ‘ .)291
27לדברי מרגליות במבוא סיפורי חז"ל ‘מעידים על טהרת רוח רז"ל ועל סבלנות (טאלעראנץ)
של חכמי ישראל ,כי לא קפחו שכר כל בריה ,כמה מעלות טובות ספרו על הרומאים ,אף כי
שונאים היו לישראל תכלית שנאה‘ (מרגליות ,סיפורי ישורון ,עמ‘ ;viiוראו גם בעמ' ,25
.)162 ,62 ,57 ,40
28שם ,עמ‘ .28הסופרים ייצגו מופת למנהיגות בתקופתו של מרגליות ,כפי שמלמדים
