Page 87 - זכרונות חדשים לאתר

‫׳ספורי ישורן׳ ליצחק מרגליות ‪85‬‬

‫או האפוס העממי‪ .‬החוויה של הקורא כאן אינה רק דידקטית אלא גם עיונית‬
‫ואסתטית‪ ,‬והקורא רוכש באמצעותה מפה אידאולוגית חדשה להתמצאות בנוף‬

‫החברתי–תרבותי שהשתנה לנגד עיניו של המחבר‪32.‬‬

‫‘אנשי (ונשות) השם‘ כגיבורי (וגיבורות) תרבות‬

‫השער הרביעי באסופה‪‘ :‬ספורי אנשי השם‘‪ ,‬מוקדש לביוגרפיות של חכמים‪.‬‬
‫הניסיון לשחזר באמצעות עריכה וכותרות חדשות ביוגרפיות של גיבורי תרבות‬
‫מורה על חידושי האנתולוגיה‪ .‬הוא מלמד על התקדמותו של האדם למרכז‬

‫הזירה ההיסטורית על חשבון ריבונותו של האל וראשוניותה של תורה‪33.‬‬
‫אולם שלא כמו חוקרים ועורכי מסורות אחרים בתקופה זו כווילהלם בכר‪,‬‬
‫ולהבדיל‪ ,‬ביאליק ורבניצקי‪ 34,‬סידר מרגליות את הביוגרפיות של חז"ל לפי‬
‫סדר האל"ף–בי"ת‪ .‬כך נחלשה לא רק זיקתם ההיסטורית של הסיפורים אלא‬
‫גם ההייררכיה החברתית‪ ,‬התופסת לעתים מקום מרכזי באפיון דמויותיהם של‬
‫חז"ל‪ .‬ייתכן שמרגליות אימץ את הסדר הזה בעקבות כרוניקות היסטוריות כמו‬
‫‘סדר הדורות‘‪ ,‬או בהשפעת המודל הפופולרי של האנציקלופדיה‪ ,‬שזכה להכרה‬
‫מחודשת בתקופתו‪ .‬מכל מקום שיטת עריכה זו מאפשרת לו להכין רשימה‬
‫ארוכה של שמות ולדון במגוון רחב של דמויות ללא הבחנה ערכית ביניהן‪ .‬כך‬
‫למשל נקרא ברצף את הסיפורים על מנהיג ידוע ומוערך כר‘ יוחנן‪ ,‬ואת סיפורה‬
‫של דמות עממית כיוסף מוקיר שבת‪ ,‬או את הסיפורים על ר‘ מאיר לצד סיפורו‬

‫‪ 32‬דבריו של יובל שמעוני על התפיסה ההיסטורית במקורות היהדות הקודמים יפים גם‬
‫לענייננו‪‘ :‬ההיסטוריה המסופרת כאן‪ ,‬בין שהתרחשו אירועיה בין שנבדו ובין שרק עוצבו‬
‫מחדש לפי צורכי ההווה‪ ,‬אינה פרק חתום שאחריו יתווספו פרקים חדשים‪ ,‬אלא היא כעין‬
‫תבנית שכל הווה וכל עתיד נוצקים לתוכה‪ ,‬והמאמינים בה מעתיקים אותה לתוך נופיהם‪,‬‬

‫שונים ככל שיהיו מנופי הראשית‘ (שמעוני‪ ,‬אל העפר‪ ,‬עמ‘ ‪.)131-130‬‬
‫‪ 33‬אמנם אפשר למצוא כבר אצל חז"ל מחזורי סיפורים בודדים המתפתחים גם לפי רציונל‬
‫ביוגרפי (יסיף‪ ,‬סיפור העם‪ ,‬עמ‘ ‪ ;246-240‬שטיין‪ ,‬מימרה‪ ,‬עמ‘ ‪ ,)168-115‬אולם אין להשוות‬
‫את המקבצים הביוגרפיים של חז"ל‪ ,‬שהם לרוב קצרים וחלקיים ואף כפופים לסוגיה‬
‫ההלכתית או לרציונל רבני אחר בתלמודים ובמדרשים‪ ,‬לביוגרפיות‪ ,‬לרומנים ולמחקרים‬
‫הראשונים שהוקדשו במהלך המאה התשע עשרה לדמויות איקוניות בהיסטוריה היהודית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬רוב הפרקים העוסקים בתקופת התלמוד בספרו של וייס‪‘ ,‬דור דור ודורשיו‘‪ ,‬ג‪,‬‬
‫הוקדשו לדמויות מפתח בה‪ .‬ראו גם מיכאל‪ ,‬הכתיבה ההיסטורית‪ ,‬עמ‘ ‪ ;208 ,108‬בן–ארי‪,‬‬

‫רומן‪ ,‬עמ‘ ‪.41‬‬
‫‪Die Agada der Babylonischen Amoräer (Strassburg 1878); Die Agada der 3 4‬‬

‫)‪' ;Tannaiten (Strassburg 1884-1890‬ספר האגדה' (קרקוב ואודסה ‪.)1911-1908‬‬