Page 90 - זכרונות חדשים לאתר
P. 90
88פרק רביעי
מאיר על שהוא מבקש את מות שכניו הרעים ולא את תשובתם (על פי בבלי,
ברכות י ,ע"א) .בסיפור השני היא לועגת לר‘ יוסי הגלילי על שנהג בחוסר
צניעות כשהאריך בשיחה עמה (על פי בבלי ,עירובין נג ,ע"ב) .בסיפור השלישי
היא גוערת בתלמיד ששונה לימודו בלחש ולא בקול רם (על פי בבלי ,עירובין
נג ,ע"ב — נד ,ע"א) .הסיפור הרביעי מתאר כיצד העמיד ר‘ מאיר את ברוריה
אשתו למבחן כאשר שלח את תלמידו לפתותה .אחרי ימים רבים היא נענתה
לו ,וכאשר גילתה כי נכשלה במבחן חנקה את עצמה למוות ואילו ר‘ מאיר ברח
לבבל מפני החרפה (על פי רש"י לבבלי ,עבודה זרה יח ,ע"א) .כל הסיפורים
מלמדים לא רק על נוכחותה של ברוריה בבית המדרש (ובדרך ללוד) ,ה‘מגרש
הביתי‘ של הגברים ,אלא גם על התמצאותה בדרכי תורה ,העולה לעתים על
זו של בעלה וגם על זו של חכמים ושל תלמידי חכמים .בעוד בסיפור הראשון
ברוריה מייצגת עמדה סלחנית ,בשלושת הסיפורים האחרים עמדתה תקיפה
יותר .היא לועגת לגברים ,גוערת ומהתלת בהם.
השינויים של מרגליות בסיפורים ,פרט לעריכתן יחד של המסורות ותרגומן
מארמית לעברית ,נועדו ללמד זכות על ברוריה .בסיפור הראשון ,המתואר
במפתח כסיפור על ‘תכונת לבבה הטהור‘ ,מציין מרגליות את הייחוס המכובד
של ברוריה ומדגיש את חכמתה .כמו כן במקור התלמודי תלויה ההתרה במעשה
של ר‘ מאיר (‘וביקש רחמים עליהם וחזרו בתשובה‘) ,ואילו בנוסח של מרגליות
הושמטו דבריו של ר‘ מאיר וההתרה נותרה תלויה בפרשנותה של ברוריה,
פרשנות המלמדת על יתרונה האינטלקטואלי וגם על יתרונה המוסרי .זוהי
לשונו של הסיפור הראשון בשלמותו:
ברורה בת רבי חנינא בן תרדיון אשת רבי מאיר .בראותה ,כי עלה ברצון
אישה לקלל את שכניו הרעים ,כי העיקו לו מסביב והמרו את רוחו .אז
פתחה ברורה את פיה בחכמה ותורת מוסר על לשונה לאמר ,אל נא
אישי! כי לא טובה עצתך בפעם הזאת להכרית אנוש מן הארץ .אבל
קרא נא לאלהיך .כי ישובו שכניך מכסלה ומדרכיהם הרעים ,ולמה
ימותו? הלא כה דברי נעים זמירות ישראל‘ :יתמו חטאים מן הארץ‘
‘חטאים‘ אמר ולא ‘חוטאים‘ ,כי אם יתמו החטאים ועונות ימקו ,הלא אז
גם מחוטאים תטהר הארץ.
העימות בשני הסיפורים הבאים מובא בקצרה כבמקורות חז"ל ,אך גם כאן שינה
מרגליות מעט את המענה הבוטה של ברוריה בתלמוד ללשון רכה יותר ובמקום
לבעוט בתלמיד מסתפקת ברוריה של מרגליות בגערה .הסיפור הרביעי והאחרון
