Page 93 - זכרונות חדשים לאתר
P. 93
׳ספורי ישורן׳ ליצחק מרגליות 91
אולם החידוש המרכזי הוא הסבתן של אגדות היסטוריות למשלים ולמכתמים
באמצעות כותרות ופירושים שהוסיף המספר לעלילה ,כמו למשל בסיפורים
‘קין והבל‘‘ ,השטן והיין‘ ואפילו ‘עקדת יצחק‘ .כך שובץ הסיפור ‘קין והבל‘
לצד ‘מכתמים וספורים שונים‘ בחלק האחרון של הספר ולא בין ‘ספורי ימות
עולם‘ 49.מרגליות קיצר סיפור זה לכמה שורות והוסיף במפתח כי הוא ‘משל
על משיגי גבול‘ .אמנם גם במדרש חז"ל משמשת דמותו של קין דוגמה למי
ש‘נבהל להון‘ 50,היינו משל לרדיפת בצע ,אולם שם זוהי גם אגדה היסטורית.
כאן ,לעומת זאת ,דרכי העריכה ,הערת המספר במפתח ועיצובו הספרותי של
הסיפור מלמדים שזהו משל בלבד .משל דומה הביא מרגליות בסיפור ‘השטן
והיין‘ על כרמו של נוח ,המצביע על מקורה הדמוני של השכרות 51.גם כאן הוא
הסב סיפור אגדה לאלגוריה באמצעות עריכה מחודשת והסבר במפתח שזהו
‘מכתם ֻמפלא על השכרות‘ .אפילו המיתוס על עקדת יצחק מצא את מקומו
בין סיפורי מכתם ומשל בחלק האחרון של האסופה ,אחרי שהמספר קיצר וערך
אותו כתמונה במחזה ,והוסיף במפתח את ההערה המשמעותית‘ :מכתם‘52.
בכך ביקש מרגליות לחלץ מיתוסים וסיפורי אגדה יהודיים מביקורת
רציונליסטית או מביקורת עצמית ברוח תקופת ההשכלה ,כפי שעשו זמן רב
קודם לכן פרשני אגדה בימי הביניים 53.אולם פירושים מסורתיים נועדו לגשר
בין אמונה בממשותם של מיתוסים למחשבה הרציונליסטית של התקופה ואילו
פירושים אלגוריים איימו מאז תקופת הנאורות לצמצם את המיתוס לכדי סמל
או דימוי בלבד ,ובכך ‘לרוקן‘ אותו מתוכן ממשי 54.ראשיתו של תהליך זה
בניסיון להציל את כתבי הקודש מן ההכרה המודרנית בדבר יחסיותם ולהעניק
להם ,בעזרת משמעות אלגורית ,מובן ותפקיד חיוני גם בהווה .אולם סופו היה
איבוד סמכותו המוחלטת של המשל כסמל תרבותי ו‘הפקרתו‘ או ‘הפקדתו‘
ישראל לאומות העולם (בראשית רבה פג ,ה) ,ואילו מרגליות השמיט פירוש זה והוסיף
לסיפור את הכותרת ‘מפלגות בני אדם‘ .כך מתבטלת המחלוקת הלאומית המרכזית
בטקסט החז"לי וחילוקי הדעות על הגידולים מקבלים אופי אוניברסאלי–נאור.
4 9שם ,עמ' .269
5 0שמות רבה לא ,יז.
51מרגליות ,סיפורי ישורון ,עמ‘ .270
5 2שם ,עמ‘ .321-319
5 3אלבוים ,דברי חכמים ,עמ‘ ;145-107הנ"ל ,פתיחות והסתגרות ,עמ‘ .142-127
5 4גיי ,הנאורות ,א ,עמ‘ .243-240יש להסביר תהליך זה על רקע התפתחותה של המחשבה
הפילוסופית באותה עת ,ובפרט על רקע החיץ שנוצר בתיווכה בין ההכרה לממשות
ותלותה של הממשות באופני ההשגה של ההכרה.
