Page 94 - זכרונות חדשים לאתר
P. 94

‫‪ 92‬פרק רביעי‬

‫בידי הקוראים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬השפה הפיגורטיבית של המיתוס או של המשל‬
‫יצרה עולם סיפורי מקביל ומנותק מן העולם האמפירי–היסטורי ובכך גרמה‬
‫לנתק בין השניים‪ .‬זהו‪ ,‬כמדומני‪ ,‬התהליך שעליו הצביע אברמס‪ ,‬שבו פסקה‬
‫האמנות הרומנטית לשקף את המציאות (כמראה) והחלה להאיר עליה (כמנורה)‬

                        ‫על פי כושר ההשגה — ההכרה והדמיון — האנושי‪55.‬‬
‫תפקידן של ה‘חידות‘ בספר דומה לתפקידם של המכתמים והמשלים‪ .‬בדומה‬
‫למשל מציבה גם החידה שאלה או בעיה המחייבת ‘פתרון‘‪ ,‬אולם להבדיל מן‬
‫המשל לחידה יש על פי רוב פתרון אחד הטמון בגוף הטקסט‪ 56.‬הפתרונות‬
‫האלגוריים שמרגליות הוסיף לחידות בספר משרתים על פי רוב את משנתו‬

     ‫כמשכיל תורני‪ ,‬המתאפיינת בניסיון לקרב בין הפלגים בחברה היהודית‪57.‬‬
‫עוד סוגה המלמדת על דרכו הייחודית של מרגליות בהתאמת אגדות לקהל‬
‫יעד צעיר היא השיחה הדרמטית‪ ,‬הערוכה בספר כתמונה במחזה‪ .‬כזה הוא‬
‫הסיפור ‘אליהו הצדיק וילדי ישראל‘ המופיע בפרק החמישי בלוויית כותרת‬

                          ‫המשנה‪‘ :‬מכתם‘‪ ,‬וזוהי לשונו של הסיפור בשלמותו‪:‬‬

                                ‫[מכתם‪].‬‬                    ‫אליהו‪	.‬‬
                      ‫אליהו הצדיק וילדי ישראל‪.‬‬
‫סובב סובב הלכתי‪ ,‬גם באתי ירושלימה‪ ,‬לבי יחיל בקרבי‬           ‫הילד‪	.‬‬
‫ועיני נמקו‪ ,‬כי ראיתי ילדי ישראל יזובו מדוקרים‪ ,‬בתוך חללי‬   ‫אליהו‪	.‬‬
‫רעב‪ .‬ראיתי והנה עוד ילד חי מתגולל באשפה‪ ,‬ולשונו דבקה‬
‫אל חכו‪ ,‬כמעט אשר לא נותרה בו כל נשמה‪ .‬ואומר אליו‪ ,‬בן‬        ‫הילד	‪.‬‬
                                                           ‫אליהו‪	.‬‬
                                             ‫מי אתה העלם?‬
     ‫אבותי! ראשי אלפי ישראל המה! בן פלוני אלמוני אני!‬

                    ‫האתה לבדך נשארת פה מכל המשפחה?‬
                 ‫אנכי לבדי נשארתי פה‪ ,‬ולרש כמני אין כל‪:‬‬
‫החפץ אתה עלם יקר‪ ,‬כי אאלפך דבר‪ ,‬ואלמדך להועיל‪,‬‬

                        ‫להשיב נפשך בקרבך‪ ,‬ותשוב ותחי?‬

                                            ‫‪ 5	 5‬אברמס‪ ,‬המראה והמנורה; סטיוארט‪ ,‬פשעים‪.‬‬
‫‪ 5	 6‬אברהמס ודנדס‪ ,‬חידות‪ ,‬עמ‘ ‪ ;130‬פגיס‪ ,‬על סוד חתום‪ ,‬עמ‘ ‪ ;36‬מאפיינים נוספים של‬

                                 ‫הסוגה וגילומה אצל חז"ל ראו אצל שטיין‪ ,‬מלכת שבא‪.‬‬
‫‪ 5	 7‬ראו ‘העור והנער‘ (מרגליות‪ ,‬סיפורי ישורון‪ ,‬עמ‘ ‪‘ ;)271‬העור והפקח‘ (שם)‪‘ ,‬מרפא לנפש‘‬
‫(שם‪ ,‬עמ‘ ‪‘ ,)272‬באדם דמו ישפך‘ (שם‪ ,‬עמ‘ ‪ )286‬ועוד‪ .‬סיפורים בודדים מוצגים כחידות‬
‫גם בשערים אחרים של הספר‪ .‬ראו ‘אבא יוסי איש ציתור‘ (שם‪ ,‬עמ‘ ‪ 145-144‬וההערה‬

                              ‫בעמ‘ ‪' ,)xviii‬רבי חנינא בן דוסא'‪ ,‬יא (שם‪ ,‬עמ' ‪.)194-193‬‬
   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99