Page 92 - זכרונות חדשים לאתר
P. 92

‫‪ 90‬פרק רביעי‬

‫שהירשפלד רואה בו נקודה ארכימדית שעליה הושתתה החילוניות היהודית‪45.‬‬
‫התמורה שמרגליות ובני דמותו‪ ,‬עורכי האסופות המודרניות הראשונות‪ ,‬חוללו‬
‫באותה עת ממש‪ ,‬הייתה אמנם חלקית ויחסית‪ ,‬אולם בדיעבד זו הייתה מהפכה‬
‫לכל דבר כיוון שהייתה חלק מן המאבק על מבנה השדה התרבותי והציעה‬
‫לו חלופות‪ ,‬ואלה הביאו בסופו של דבר לתפנית גלויה ששינתה סדרי חברה‬

                         ‫ותרבות והותירה את חותמה על ההיסטוריה היהודית‪.‬‬

           ‫‘מכתמים וספורים שונים‘‪ :‬האגדה כדימוי וכחידה‬

‫השער החמישי‪‘ :‬מכתמים וספורים שונים‘‪ ,‬ובו כרבע מסיפורי האסופה‪ ,‬מלמד‬
‫על המודעות האסתטית של העורך המודרני‪ .‬הסיפורים שבו ערוכים לפי סוגות‪,‬‬
‫עריכה שכמעט אין לה תקדים‪ ,‬ומאפייניו האפיים של סיפור העם תופסים את‬
‫מקומה של הרטוריקה המדרשית הייחודית לחז"ל‪ .‬פסוקים הוחלפו בכותרות‪,‬‬
‫מדרשים רבים ופרשנויות של חכמים הושמטו‪ ,‬וחזרות או שאלות רטוריות‬

                            ‫נוספו כדי להעשיר את אמצעי המבע הספרותיים‪.‬‬
‫הסוגות המרכזיות בפרק הן המכתם‪ ,‬המשל והחידה‪ .‬חלק מן הסיפורים‬
‫עוצבו גם כמחזות קצרים או כשיחות‪ ,‬אך מרגליות לא התייחס אליהם כאל‬
‫סוגה נפרדת‪ .‬המכתם‪ ,‬המאגד גם לפי כותרת הפרק את כל הסיפורים‪ ,‬מופיע‬
‫באסופה (מתחת לחלק מן הכותרות ובהערות המספר במפתח) כשם כוללני‬
‫לסיפורי חכמה קצרים בעלי אופי דידקטי‪ ,‬הנפתרים‪ ,‬בדומה למשל‪ ,‬באמצעות‬
‫משמעות אלגורית‪ .‬ערכו הפיוטי והחינוכי של המכתם‪ ,‬התאמתו לקהל‬
‫הקוראים הצעיר ושכיחותו בספרות ההשכלה העלו ככל הנראה את קרנו גם‬

                                                             ‫בעיני מרגליות‪46.‬‬
‫חלק מן המשלים בפרק זה לקוחים כמעט כלשונם מכתבי חז"ל‪ ,‬ללא ציון‬
‫מיוחד‪ 47.‬חלק אחר מוצג במפתח הסיפורים או בכותרת כסיפורי משל ִעם‬
‫נמשל קצר ואחרים זכו ל‘פתרון‘ בגוף הטקסט‪ ,‬לעתים ברוח ערכי ההשכלה‪48.‬‬

‫‪ 4	 5‬א‘ הירשפלד‪‘ ,‬האשה ונקודת ארכימדס‪ :‬לפני ‪ 130‬שנה‪ ,‬בשיר אחד של י"ל גורדון‪ ,‬נולדה‬
                                ‫החילוניות היהודית‘‪ ,‬הארץ‪ ,‬מוסף‪ ,28.11.2008 ,‬עמ‘ ‪.16‬‬
                                     ‫‪ 	46‬קלוזנר‪ ,‬מכתם; הלקין‪ ,‬מוסכמות ומשברים‪ ,‬עמ‘ ‪.54‬‬

‫‪ 	47‬על תכונותיו הספרותיות של המשל ראו שטרן‪ ,‬המשל במדרש; בויארין‪ ,‬אינטרטקסטואליות‪,‬‬
‫עמ‘ ‪ ;92-80‬ניוזנר‪ ,‬המשל‪ .‬מרכזיותו של המשל בספרות ההשכלה נידונה אצל פלאי‪,‬‬

                     ‫סוגות וסוגיות‪ ,‬עמ' ‪ ;137-116‬ורסס‪ ,‬מגמות וצורות‪ ,‬עמ' ‪.186-168‬‬
‫‪ 	48‬כזה הוא למשל פתרונו הראשון בפרק‪‘ :‬מפלגות בני אדם‘ (מרגליות‪ ,‬סיפורי ישורון‪,‬‬
‫עמ‘ ‪ .)267‬תחרות הגידולים החקלאיים בשדה מתפרשת אצל חז"ל כמשל להתנצחות בין‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97