Page 91 - זכרונות חדשים לאתר
P. 91
׳ספורי ישורן׳ ליצחק מרגליות 89
הורחב בצורה משמעותית יותר .שוב מתוארת ברוריה כ‘גדולה בנשים‘ ,אך
הפעם ר‘ מאיר הוא זה שמוכיח אותה בדברים שמרגליות שם בפיו:
הן אמנם מנשים באהל תבורכי ,וד‘ נתן לך לב חכמה ודעת ,אבל ידע
תדעי כי דברי חכמים כדרבונות [ ]...הלא האיש כגבורתו ודעתו חזקה
מצור ,והאשה הרכה קלה היא כמו כן בדעתה [ ]...כי כן הוא משפט לכל
ההרכבות וחק נאמן לכל הליכות הטבע בשיווי הערך [הארמאניע] .אבל
הרך ברך והקשה בקשה לא יתלכדו ויתפרדו .ועתה ראי אשתי [ ]...כי גם
אותך ברא ד‘ אשה על הארץ ,והיה גם לך ארח כנשים42.
יותר מביקורת על קלות דעתן של נשים יש כאן חשש ואולי אזהרה כי דרכה
ה‘קשה‘ של ברוריה ,המתכחשת לפי הדברים לנשיותה ,תפגע בשותפות בין
בני הזוג .יתר על כן ,בחירתו של העורך למקם סיפור זה בסוף פרשת חייה
הקצרים של ברוריה מרככת את הביקורת המשתמעת ממעשיה ,שכן גם אם
אפשר לומר ששלושת הסיפורים הראשונים מסבירים ואולי אפילו מצדיקים
את עונשה המר 43,פירוש זה אינו סביר לנוכח הדגש המיוחד ששם המספר
במעלותיה וביתרונותיה .ברוריה ‘מגיעה‘ למבחנה האחרון חכמה ,מוסרית
וחזקה .הצלחותיה גורמות אולי לזלזול בסביבה הגברית ,אך הן גם מגייסות את
דעת הקוראים .גורלה אינו מייצג לפיכך צדק אלא טרגדיה אנושית של אישה
שאולי הקדימה את זמנה ,ולא פחות מכך את הטרגדיה של בעלה ,שנאלץ
לברוח בחרפה לבבל44.
תפיסתו של מרגליות ,המקנה לברוריה מקום משלה בין גדולי האומה,
האפיון החיובי של דמותה ובפרט הדגש בחכמתה ,וגם סדר המסורות ונכונותו
של המ ַֹסּ ֵפר להשמיע את הקול הנשי לאורך האסופה מלמדים גם כאן על
פתיחותו לשינוי ערכים חברתי.
שנה לאחר פרסום הספר ראה אור שירו של יהודה לייב גורדון ‘קוצו של יוד‘.
זה היה ,לדברי אריאל הירשפלד‘ ,הדיון הפומבי הראשון ,המהפכני ,במעמדה
המוזר של האשה בתוך היהדות‘ ,דיון שנתן ביטוי לכעס ולביקורת עזים כל כך עד
4 2שם ,עמ‘ .169
43יש להבין את כישלונה של ברוריה בסיפורו של רש"י ,לפי בויארין ,על רקע האזהרה של
ר‘ אליעזר‘ :כל המלמד בתו תורה כאילו למדה תפלות‘ (בבלי ,סוטה כ ,ע"א) ,והפחד
שאזהרה זו מבטאת מפני למדנותן של נשים (בויארין ,דיאכרוניה).
44לפי שנהר סיפור זה לא זכה כמעט למקבילות כיוון שהוא מכתים את הביוגרפיה של
ר‘ מאיר (שנהר ,אדם גדול .וראו גם מוניקנדם ,ברוריה).
