Page 81 - זכרונות חדשים לאתר
P. 81
׳ספורי ישורן׳ ליצחק מרגליות 79
המבקש לסדוק את חומות התבצרותה של היהדות האורתודוקסית ולהרחיב
את גבולותיה .מתחים אלה אולי הקשו את כריכת כל הטקסטים כמקשה אחת,
אולם הם גם משקפים את קולו הייחודי של מרגליות כעורך שפעל בתקופת
מעבר בין קנון אחד לאחר וביקש לגשר על פערים אידאולוגיים וחברתיים
שאפיינו אותה.
‘ספורי ימות עולם‘ והבנייתה של תודעה לאומית–משכילית
אחד מסימני ההיכר המובהקים של המחשבה היהודית המודרנית הוא ‘נפילתה‘
של היהדות ‘לידיהם של היסטוריונים‘ ,כדברי יעקב כ"ץ 18.היסטוריוגרפיה
יהודית ,ולהבדיל רומנים היסטוריים ,שימשו מוקד להזדהות תרבותית עם
היחלשותן של מסגרות שייכּות מסורתיות והתבססותן של אידאולוגיות לאומיות.
לדברי צבי וויסלבסקי‘ ,ההיסטוריה התחילה תופסת את המקום שמתחילה
נתיחד למיתוס ולדת‘ ,ובכך‘ ,ההיסטוריסמוס סייע אותו ,את האדם הישראלי,
במצבו העולמי החדש לעמוד בנחשולי הכפירה בים הספקות שהשתרעו עליו
מגורמי–פנים ומגורמי–חוץ .היה בו מעין תחליף לשלימות זו של ראייה בגורל
ישראל ובהשתלשלות חייו ,שנתיחדו בה דורות רבים מישראל‘ 19.מרגליות,
שמצטט במפתח לספרו חיבורים היסטוריים פופולריים בתקופתו כ‘מורה נבוכי
הזמן‘ לנחמן קרוכמל ואף מסתייע בבחירת כותרת לסיפור ברומן ההיסטורי
המצליח של קלמן שולמן ‘הריסות ביתר‘ ,הוקיר את תרומתם של היסטוריונים
ויוצרים אלה להבנייתה של תודעה יהודית היסטורית ואף הסתמך עליה .לכן
אין להתפלא שמרגליות התבסס על ספרי היסטוריה ומחקרים שנחשבו מהימנים
בתחום וערך את מרבית שערי האסופה על פי רציונל כרונולוגי .דפוסי העריכה
הפנימיים של הסיפורים וההרחבות של המספר משקפים אף הם את המחשבה
הביקורתית של העורך ולצדה את רוח הלאומיות הרומנטית שהניעה את חיבור
האסופה מלכתחילה.
הפרק הראשון‘ ,ספורי ימות עולם‘ ,מונה 47סיפורים .הסיפור הראשון בפרק
(מלבד קטע קצר המוקדש לרצף הדורות מימי אדם הראשון ועד ימי אליהו) הוא
1 8כ"ץ ,היציאה ,עמ‘ .206
1 9וויסלבסקי ,הלכה ואגדה ,עמ‘ .234ראו גם ירושלמי ,זכור ,עמ‘ ;132-101אריאלי ,אופקים
חדשים; שורש ,הפנייה לעבר; מאיר ,יהדות ,עמ‘ ;57-39מנדס–פלור ,קדמה ונפתוליה,
עמ‘ .115-83הרומן ההיסטורי של התקופה ומקומו ביצירת תודעה לאומית יהודית חדשה
נידון אצל פיכמן ,בבית היוצר ,עמ‘ ;259מירון ,בודדים במועדם ,עמ‘ ;65-62בן–ארי,
רומן ,עמ‘ .14-11
