Page 80 - זכרונות חדשים לאתר
P. 80

‫‪ 78‬פרק רביעי‬

‫עולם‘‪‘ ,‬ספורי מלואים למגלת אסתר‘‪‘ ,‬ספורי חרבן בית אלהינו‘‪‘ ,‬ספורי אנשי‬
‫השם‘ ו‘מכתמים וספורים שונים‘‪ .‬פרט ל‘ראש‘ האחרון‪ ,‬המעיד על מודעות‬
‫אסתטית‪ ,‬הכרונולוגיה היא העיקרון השליט באסופה‪ .‬באמצעותה הדגיש‬
‫מרגליות את תפקידם הלאומי של הסיפורים בהבניית זיכרון יהודי משותף על‬
‫חשבון תפקידיהם המסורתיים‪ 15.‬שינוי זה‪ ,‬חלקי ויחסי ככל שהיה‪ ,‬הוא ציון דרך‬
‫בעיצובה של זיקה תרבותית לטקסטים המסורתיים בעת החדשה‪ ,‬כיוון שהוא‬

         ‫מחליף את העיון התורני וההלכתי בטקסט בעיון היסטורי וספרותי‪16.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין לייחס לספרו של מרגליות ערך מדעי ואין לזהותו עם מחשבה‬
‫חילונית מאוחרת יותר‪ .‬בדומה לרומנים ההיסטוריים שנכתבו באותה תקופה‬
‫גם הפרקים והסיפורים ההיסטוריים באסופה מייצגים מבחר מוגבל מאוד‬
‫של מסורות המוטבעות בחותמו הספרותי והאידאי של העורך‪ .‬מסורות אלה‬
‫מייצגות את תפיסתו המשכילית המתונה של מרגליות ודפוסי מחשבה מסורתיים‬
‫שאפיינו את ההיסטוריוגרפיה של זמנו‪ .‬ראוי לציין כי ההשכלה היהודית במזרח‬
‫אירופה הייתה אחראית להתעוררות היסוד הלאומי הרדום בזהות היהודית אף‬
‫שיסוד זה טרם קנה לעצמו אחיזה בלעדית בזהותה‪ 17,‬ובזאת אפשר להסביר גם‬

                                                   ‫את שאיפותיו של מרגליות‪.‬‬
‫מכלול המטרות והתפקידים שהועיד מרגליות לספרו משקף את המתחים‬
‫שעמם התמודד‪ .‬מחד גיסא מצביע הספר על שדה המקורות הקדום כמופת‬
‫הראוי לייצוג‪ ,‬ומאידך גיסא הריהו מבקש להכפיפו למודל ספרותי חיצוני‬
‫הנטוע בתקופה ובמרחב הזרים לו‪ .‬מרגליות מקדיש את ספרו לילדים‪ ,‬ובה בעת‬
‫גם לדרשנים ואף לחוקרים‪ .‬הספר מיועד‪ ,‬לדבריו‪ ,‬לבדר ולשעשע‪ ,‬אך גם לחנך‬
‫ולאשש את המחקר ההיסטורי של התקופה‪ .‬אגדות חז"ל מוצגות בו כחלק‬
‫מקנון מקודש שהעורך אמון על הנצחתו וגם כחלק מן ההיסטוריה והספרות‬
‫הלאומית שהעורך מגייס ומעצב מחדש כדי לבסס את השקפתו‪ .‬ענייננו אם כן‬
‫בספר מסורתי מובהק‪ ,‬שנועד לספק לקוראיו ‘תשובות נאמנות‘‪ ,‬כדברי המחבר‬
‫במבוא‪ .‬אך זהו גם ספר כמו–מדעי המצביע על מקורות למחקר ביקורתי‪ .‬ספר‬

‫‪ 	15‬המושג ‘זיכרון תרבותי‘ נידון בקצרה במבוא‪ ,‬וראו גם אסמן‪ ,‬זיכרון קולקטיבי; בן–עמוס‬
‫ווייסברג‪ ,‬זיכרון תרבותי; מנדס–פלור‪ ,‬הרהורים‪ ,‬עמ‘ ‪ ;242‬הנ"ל‪ ,‬קדמה ונפתוליה‪,‬‬

                                                                             ‫עמ‘ ‪.82-80‬‬
‫‪ 	16‬אמנם אנתולוגיות מסורתיות מימי הביניים‪ ,‬לדוגמה ‘ספר יוסיפון‘ ו‘ספר הזכרונות‘‪,‬‬
‫מבוססות אף הן על מודעות היסטורית אך הן יוצאות דופן ואינן בגדר תופעה רווחת‬

         ‫שמחשבה ביקורתית (ולא תאולוגית) מנחה אותה‪ .‬ראו יסיף‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמ‘ ‪.67-41‬‬
‫‪ 	17‬ברטל‪ ,‬קוזק ובדווי‪ ,‬עמ‘ ‪ ;45-44‬פלאי‪ ,‬השכלה ומודרניזם; פיינר‪ ,‬מלחמת תרבות‪,‬‬

                                                                          ‫עמ‘ ‪.297-293‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85