Page 78 - זכרונות חדשים לאתר
P. 78
76פרק רביעי
השאיפה הגלויה של מרגליות ,כפי שהוא כותב בפתח האסופה :ליצור
ספר עממי לילדי ישראל על בסיס אוצר האגדה של חז"ל ,דוגמת ‘מעשיות
האחים גרים‘ או ׳סיפורי אלף לילה ולילה‘ ,מעידה על פתיחותו למוקדי השראה
והשפעה חדשים .מרגליות אמנם לא היה הראשון שהציג את אגדות חז"ל
כספרות עממית הנושאת ערך לאומי ולא החלוץ שהועיד אותן לילדים ,הגם
שמדובר בחידוש משמעותי 9.אולם מחברי האסופות שקדמו לו פעלו בהקשר
רבני מובהק או בהקשר משכילי ,כפי שעולה מרציונל העריכה המסורתי שבחרו
העורכים ,משפת התרגום ,מבחירת רפרטואר הסיפורים ועיצובם הספרותי.
ספרו של מרגליות ,על מכלול השינויים שהוכנסו בתיווכו בסיפורי חז"ל ,היה
ראשון מסוגו מכמה בחינות .מרגליות בחר במכוון ברפרטואר פופולרי למדי
מסיפורי חז"ל ,רובו מן התלמוד הבבלי ,אף על פי שאגדות הבבלי היו בעיני
המשכילים בתקופתו אגדות ‘המחרידות אל הלב לזרותם‘ 10.החיבור מכיל
לא רק סיפורים ‘המסכימים עם החוש והשכל‘ ,כדבריו במבוא ,או סיפורים
המסתייעים בפרשנויות רציונליסטיות טיפוסיות לתקופתו ,אלא גם ,ואולי
אפילו בעיקר ,סיפורים עממיים‘ ,יקרים כספירים ,נחמדים וברורים ,הידועים
בתלדותיהם‘ .היינו סיפורים פופולריים בעלי הקשר ואולי אף תפקיד היסטורי
ידוע .סיפורי האסופה נערכו ועוצבו מתוך מודעות ספרותית גבוהה ,וכללו
מגוון רחב של סוגות ספרותיות .לימים גילו גם ביאליק וברדיצ‘בסקי עניין
בסוגות טיפוסיות לחז"ל ,אולם נראה כי האנתולוגיה של מרגליות היתה אסופת
האגדות המודרנית הראשונה שאימצה את הקריטריון הסוגתי כעקרון עריכה
ומיון טקסטים11.
מרגליות אף הוסיף לסיפורים כותרות והשמיט פסוקים ,מדרשים ,משלים
ושמות חכמים כדי לשמור על אחדות העלילה ולהרחיב את הקשריה התרבותיים.
פרט לציפייה כי סיפוריו ישמשו משלים למטיפי מוסר ויעידו על ‘יׁשרת חז"ל‘
הדגיש מרגליות במבוא את המטרה הלאומית שעמדה לנגד עיניו ואת יעדיה
9האנתולוגיות הגרמניות של הורביץ ,זקס וטנדלאו ,שהוזכרו לעיל ,קדמו לו .בעניין התאמת
האגדה לילדים ראו את עמדתו האוהדת של י"מ פינס‘ ,דרכי החנוך לילדי בני עמנו ומה
העם דורשים מאת רבניהם?‘ ,המליץ ,ז ,)1867( 43-39 ,37-35 ,לעומת התנגדותו של
גורדון (יל"ג) ,כתבי ,עמ‘ .123-122
1 0קרוכמל ,נבוכי הזמן [ ,]1851עמ‘ רנ.
11עוד אנתולוגיה בת הזמן ,הערוכה אף היא לפי סוגות (ובהן משלים ,מכתמים וחידות) היא
האנתולוגיה של יהודה ייטלש‘ ,בני הנעורים‘ (פראג .)1821אך מכיוון שהיא למעשה
יצירה מקורית של המחבר המתבססת על המקורות באורח חלקי בלבד נראה לי שאפשר
להוציאה מכלל ספרי הכינוס של התקופה.