Page 249 - גנזי קדם יא
P. 249
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 247
גמליאל אומ' :כתובת אשה אין לה קיצבה מן התורה' 325.נראה שגם רבן שמעון
בן גמליאל חולק רק על הזיהוי של מוהר הבתולות עם קנס חמישים השקלים,
אבל לא על העובדה שהכתובה המקובלת הייתה בשיעור מאתיים זוז ,שהם שווי
ערך לחמישים השקלים שבפרשת האונס .כל הוויכוח היה אם הזיהוי הזה מקורו
בתורה או בנוהג מאוחר יותר ('מדרבנן')326.
(יב) מוציא שם רע שותה בעציצו (פסוק יט) :ישועה מדגיש שהבעל אינו יכול
לגרש את אשתו כל ימיו' ,על אחת כמה וכמה אם נישאה בבחירתה' .אחר כך הוא
מצטט את 'הראשונים' 327שאמרו' :אפילו היא חיגרת סומה מכת שחין .מצא בה
דבר זימה ,או שאינה ראויה לבוא בישראל ,יהא רשאי לקימה? תלמוד לומר" :ולא
תהיה לאשה" – באשה הראויה לו "לא יוכל שלחה כל ימיו" '.
דרשה זו מצויה כמעט מילה במילה במשנה' :כיצד שותה בעציצו? אפילו היא
חגרת אפילו היא סומא ואפילו היתה מוכת שחין .נמצא בה דבר ערוה ,או שאינה
ראויה לבא בישראל – אינו רשאי לקיימה ,שנאמר" :ולו תהיה לאשה" – אשה
הראויה לו' (כתובות ג ,ה).
אצל ישועה אין מופיע הביטוי 'שותה בעציצו' הנזכר בכל המקבילות בחז"ל328.
הניסוח 'זימה' והשימוש במילים 'תלמוד לומר' מלמדים שישועה ציטט מהספרי
ולא מן המשנה 329,שהרי זו לשון הספרי לדברים (רלז ,עמ' " ' :)270ולו תהיה
לאשה" – מלמד ששותה בעציצו ,ואפילו היא חגרת ואפילו היא סומה ואפילו
היא מוכת שחין .נמצא בה דבר זימה ,או שאינה ראויה לבוא בישראל ,יכול יהא
רשיי לקיימה? תלמוד לומר" :ולו תהיה לאשה" – אשה הראויה לו'.
325כך גם בסוגיית הירושלמי (כתובות יג יא ,לו ע"ב) ,אבל הבבלי (כתובות י ע"א) מביא גרסאות שונות
בעמדת רשב"ג; וראו דיוקו של הבבלי (שם) ממשנת כתובות (יג ,א) .לכל העניין ראו סקירתו של פרידמן
(לעיל ,הערה ,)146עמ' 91ואילך.
326לבירור הסכומים והמשקל המדויק של המטבעות ראו :ברודי (לעיל ,הערה ,)146עמ' לח ,הערה .7על
ה'דרהם' ראו מה שכתבנו בדיון על יפת ,פסקה טו.
3 27במקור הערבי 'אלאולון' .על השימוש של ישועה במונח 'הראשונים' ראו :כהנא (לעיל ,הערה ,)121
עמ' .18–17
328לגבי מוציא שם רע ראו :ספרי לדברים ,רלז ,עמ' ;270לגבי אונס ראו :שם ,רמה ,עמ' .275
329על השימוש שעשה ישועה במקורות חז"ל ראו :עפרה תירוש־בקר' ,עיונים ראשונים במובאות מלשון
חז"ל בתוך פירושי התורה של החכם הקראי ישועה בן יהודה' ,מסורות ,ה–ו (תשנ"א) ,עמ' ;340–313
הנ"ל ,גנזי חז"ל בספרות הקראית ,ירושלים תשע"ב.
