Page 244 - גנזי קדם יא
P. 244

‫‪  242‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫לעיל‪ ,‬פסקאות ‪2‬ח‪3 ,‬א)‪ .‬ככלל‪ ,‬אצל חז"ל יש דרישה יסודית שבעלי הדין יהיו‬
‫נוכחים בדין‪ .‬אפשר שהדבר בא ללמדנו‪ ,‬שההגדרה המשפטית של 'מוציא שם רע'‬
‫מתייחסת רק להוצאת שם רע במסגרת תביעה משפטית ואינה כוללת מקרים של‬

                                     ‫השמצה פומבית מחוץ לכותלי בית הדין‪.‬‬

‫(ח) כיצד בודקים את השמלה? (פסוק יז)‪ :‬לדעת ישועה‪ ,‬בדיקת טענתו של הבעל‬
‫מתבצעת לאחר פרישת הסדין לפני זקני העיר‪ .‬לדבריו‪' :‬קרוב לוודאי ששני עדים‬
‫מעידים‪ ,‬שהשמלה הפרוׂשה היא זו שהונחה במיטה או בבית אשר בו התייחד‬
‫האיש עם אשתו בפעם הראשונה כשהיא נקייה‪ ,‬ושהיא זו שהוצאה כשעליה הדם'‪.‬‬
‫דברי ישועה תואמים את גישתו של רבי אליעזר (ספרי לדברים‪ ,‬רלז‪ ,‬עמ' ‪;269‬‬
‫בבלי‪ ,‬כתובות מו ע"א)‪ ,‬האומר 'דברים ככתבן'‪ .‬רבי אליעזר (בן הורקנוס)‪ 307,‬כדרכו‪,‬‬
‫מייצג את ההלכה הקדומה‪ 308,‬הקרובה יותר אל המקרא כפשוטו‪ 309,‬וממילא‬
‫שיטתו קרובה יותר לעמדת הקראים‪ .‬מנגד ניצבת עמדתו של רבי ישמעאל‪,‬‬
‫הרואה ב'פרישת השמלה' מטפורה לבדיקה מדוקדקת ויסודית (ספרי לדברים‪,‬‬

    ‫שם)‪ ,‬ועמדתו של רבי עקיבא‪ ,‬המפרשת את פרישת השמלה כחקירת העדים‪.‬‬
‫פירושו של ישועה מעלה שורה של קשיים ביחס לאמינות הבדיקה על‬
‫ידי ראיית השמלה‪ .‬אצל חז"ל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אין דיון ישיר בקושיות ממין זה‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬מעצם העובדה שחכמים נטו יותר ויותר לשלול את ההסתמכות על מבחן‬
‫השמלה‪ ,‬או לפחות לצמצם אותו‪ ,‬ניתן להסיק שקשיים אלה אכן הטרידו אותם‪.‬‬
‫אפשר שהדברים נכונים אף לשיטת רבי אליעזר‪ ,‬המשאירה את מבחן השמלה‬
‫על מכונו‪ ,‬ללא כל הסתייגות‪ .‬אמנם‪ ,‬על פי שיטה זו היה כל זיוף מתקבל לכאורה‪,‬‬
‫מאחר שהחוק אינו דורש שום מעשה של בדיקה‪ .‬ואולם סביר יותר להניח‪ ,‬לאור‬
‫הקשיים האמורים‪ ,‬שאף בהלכה הקדומה הייתה מקובלת פרשנות מחמירה במעט‬
‫מן המשמע המילולי של החוק‪ .‬ראיה לכך היא הנוהג המתועד אצל כת מדבר‬
‫יהודה‪ 310.‬אם כן‪ ,‬סביר להניח שפרישת השמלה לפני הזקנים כללה בדיקה של‬
‫מומחים‪ ,‬או שהזקנים עצמם נחשבו בני סמכא לשם כך‪ ,‬כפי שניתן לדייק גם‬
‫מעצם הסמכתם לדון 'בין דם לדם' (דברים יז‪ ,‬ח)‪ 311.‬לפי פרשנות זו‪ ,‬ברור שכל‬

                             ‫‪ 3	 07‬כך על פי הספרי (במקצת עדי הנוסח); וראו לעיל‪ ,‬סעיף ‪2‬ב‪ ,‬פסקה ח‪.‬‬
         ‫‪ 	308‬ראו‪ ,‬למשל‪ :‬גילת (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬עמ' ‪ ;45–36‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)134‬עמ' ‪.61–60 ,43–40‬‬

                                                              ‫‪ 	309‬גילת (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)31‬עמ' ‪.35–7‬‬
                    ‫‪ 3	10‬שמש‪ ,‬עונשים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)35‬עמ' ‪ ;257–256‬הנ"ל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)33‬עמ' ‪.193‬‬
‫‪ 	311‬חכמים פירשו שפסוק זה מתייחס בדרך כלל להבדלה בין דם טמא לדם טהור (תרגום יונתן‪ ,‬מהדורת‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249