Page 239 - גנזי קדם יא
P. 239

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪237‬‬

     ‫כפי שכבר כתבנו בדיון על יפת‪ ,‬ייתכן ששיטת רבי ישמעאל מחויבת יותר‬
     ‫לפשוטו של מקרא ולכן היא מתייחסת לתיאור המצב כהנחיה מחייבת‪ .‬מכל‬
     ‫מקום‪ ,‬עדיין אין רבי ישמעאל יורד לפרטים כפי שעשה יפת‪ .‬אצל ישועה‪ ,‬לעומת‬
     ‫זאת‪ ,‬מגמה זו מתונה יותר ממגמתו של רבי ישמעאל‪ ,‬כיוון שהוא רק מתרגם‬
     ‫את הכתוב כצורתו‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬ללא הבהרה חד משמעית שהפרטים הללו‬
     ‫נחשבים כסעיפי חוק לכל דבר‪ .‬מובן שניתן לנחש את כוונתו של ישועה על סמך‬
     ‫דעותיו בהקשרים אחרים ועל סמך נקודת המוצא שלו כקראי‪ ,‬אך אין לנו ראיה‬

               ‫ממשית מדבריו‪ ,‬שכאמור אינם אלא תרגום כמעט מילולי של המקרא‪.‬‬

     ‫(ו) תפקידם של ההורים (פסוק טז)‪ :‬לאחר ש ִהשווה בין משפטה של הנערה שהוצא‬
     ‫עליה שם רע למשפטו של בן סורר ומורה‪ ,‬ישועה מסיק שמעמדם של ההורים בשני‬
     ‫המקרים שונה‪ :‬מעמדם של הורי הבן הסורר והמורה הוא כשל עדים המעידים‬
     ‫עדות‪' :‬בננו זה סורר ומורה'‪ ,‬ועל כן נאמר עליהם‪' :‬ואמרו אל זקני עירו' (דברים‬
     ‫כא‪ ,‬כ)‪ .‬לעומת זאת הורי הנערה אינם עדים אלא בעלי דין בעלי זכות טיעון‪ ,‬ועל‬
     ‫כן נאמר‪' :‬ואמר אבי הנערה אל הזקנים'‪ .‬ישועה אף מעלה את האפשרות‪' ,‬שהאב‬
     ‫הוא שידבר אל הזקנים ללא האם‪ ,‬אף שנוכחותה אתו באמצעות השמלה נותנת‬

                                                           ‫לה מעמד של דוברת'‪295.‬‬
     ‫גם חז"ל‪ ,‬כמו ישועה‪ ,‬מבחינים היטב בין תפקידם של הורי הבן הסורר והמורה‬
     ‫לתפקידם של הורי הנערה במקרה של מוציא שם רע‪ .‬ואולם‪ ,‬יש הבדל יסודי בין‬
     ‫השקפת חז"ל להשקפתו של ישועה‪ .‬לפי ישועה‪ ,‬הורי הבן הסורר והמורה הם‬
     ‫בבחינת עדים המעידים עליו‪ ,‬ואילו לפי חז"ל הם התובעים‪ .‬החידוש שבגישת‬
     ‫חכמים הוא שללא מילוי תנאים מדוקדקים בהגשת התלונה אין ההורים יכולים‬
     ‫להביא להרשעת הבן הסורר והמורה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם אחר‪ ,‬גם אם הוא מכיר היטב‬
     ‫את התנהגות הבן‪ ,‬אינו יכול בשום פנים להחליפם כתובע‪" ' :‬ותפשו בו אביו‬

       ‫לרבי ישמעאל‪ ,‬מפורש‪" ' :‬ולקח אבי הנ' ואמה" – מגיד שאביה ואמה מטפלין בה'‪ .‬לעומת זאת בספרי‬
       ‫לדברים (רלה‪ ,‬עמ' ‪ ,)268‬המיוסד על שיטת רבי עקיבא‪ ,‬יש התעלמות מראיית תפקיד האב כחובה‬
       ‫רשמית והעניין מוטה לכיוון המוסרי‪" ' :‬ולקח אבי הנערה ואמה" – אין לי אלא שיש לה אב ואם‪ .‬יש לה‬
       ‫אב ולא אם‪ ,‬אם ולא אב‪ ,‬לא אב ולא אם מנין? תלמוד לומר "נערה" – מכל מקום‪ .‬אם כן למה נאמר‬
       ‫"אבי הנערה ואמה"? הם שגדלו גידולים רעים‪ ,‬יבואו ויתנוולו עם גידוליהם'‪ .‬אף כאן אנו רואים את‬
       ‫נטיית מדרשו של רבי עקיבא לייחס חשיבות מועטה לתיאורים הקזואיסטיים ולהתמקד בעיקרו של‬

                            ‫החוק‪ ,‬בהשוואה לשיטת רבי ישמעאל‪ ,‬הלומדת יותר הלכות מן הפרטים הללו‪.‬‬
       ‫‪ 	295‬כלומר‪ ,‬העובדה שה ֵאם הביאה את השמלה לבית הדין יחד עם האב מקנה לה מעמד של 'דוברת שותפה‬

                                                                    ‫ללא מילים'‪ .‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.235‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244