Page 243 - גנזי קדם יא
P. 243

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪241‬‬

     ‫ייתכן ששאלת הייצוג היא זו העומדת ביסודה של מחלוקת אמוראים‪,‬‬
     ‫בשאלה אם המוציא שם רע על היתומה חייב‪ .‬לדעת ר' יוסי ב"ר חנינא (בבלי‪,‬‬
     ‫כתובות מד ע"ב) הוא פטור‪ ,‬לאור דיוק בפסוק‪" ' :‬ונתנו לאבי הנערה" – פרט לזו‬
     ‫שאין לה אב'‪ .‬רבא‪ ,‬לעומתו‪ ,‬סבור שהוא חייב‪ ,‬והוא מדייק זאת מברייתא ('דתני‬
     ‫אמי'; שם)‪ ,‬הלומדת מן המילים 'כי הוציא שם רע על בתולת ישראל' שהמוציא‬
     ‫שם רע על הגיורת פטור‪ .‬לו היה היעדרו של האב מבטל את הדין של מוציא שם‬

                  ‫רע‪ ,‬לא הייתה כלל התלבטות משפטית לגבי גיורת שאין לה אב‪305.‬‬
     ‫על כל פנים‪ ,‬בספרות התנאים לא מצאנו חולק על כך שהיתומה זכאית‬
     ‫לדמי הקנס‪ 306.‬אמנם‪ ,‬לשיטת ר"י בר חנינא ניתן לטעון (כפי שאכן מוצע בסוגיית‬
     ‫הבבלי‪ ,‬שם; וראו‪ :‬ירושלמי‪ ,‬כתובות ג א‪ ,‬כז ע"ב)‪ ,‬שמקורות אלה עוסקים בנערה‬
     ‫שעמדה לדין כשאביה עדיין היה בחיים‪ ,‬כי אם הוא כבר נפטר לא הייתה לה‬
     ‫אפשרות לייצוג בדין‪ ,‬אך פרשנות זו דחוקה למדי‪ .‬מפשוטם של המקורות עולה‪,‬‬
     ‫שלא היה חולק על כך שנוכחות האב אינה תנאי יסודי לקיומו של דין מוציא‬
     ‫שם רע‪ .‬נראה אפוא‪ ,‬שעמדתם של רוב החכמים דומה לעמדה שמציג ישועה‪,‬‬

                     ‫המקטינה את חשיבותו המשפטית של הייצוג בידי האב דווקא‪.‬‬

     ‫(ז) חיוב נוכחות הבעל במשפט (פסוק טז)‪ :‬מן המילים 'את בתי נתתי לאיש הזה'‬
     ‫ישועה מדייק‪ ,‬שנוכחותו של הבעל במשפט הכרחית‪ ,‬שהרי בית הדין אינו רשאי‬

                                ‫לשמוע את טענות אחד הצדדים בהיעדר הצד השני‪.‬‬
     ‫בספרות חז"ל לא מצאנו התייחסות מפורשת לנוכחות הבעל במשפט‪ ,‬אבל‬
     ‫מקור אחד מתייחס לנוכחות הנערה דווקא‪" ' :‬ואמר את האשה הזאת" – מלמד‬
     ‫שאין אומר דבריו אלא בעמידתה' (ספרי לדברים‪ ,‬רלה‪ ,‬עמ' ‪ ;268‬וראו דיוננו‬

                                                                ‫‪ 3	 05‬ראו‪ :‬משנה‪ ,‬כתובות ד‪ ,‬ג; יבמות יא‪ ,‬ב‪.‬‬
      ‫‪ 3	 06‬מן הספרי לדברים (רלז‪ ,‬עמ' ‪ )270‬משמע שעצם קיומו של האב יוצר את חובת הקנס‪" ' :‬ונתנו לאבי‬
      ‫הנערה" – פרט לגיורת שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה‪ ,‬שאין לה מאה כסף'‪ .‬לעומת‬
      ‫זאת‪ ,‬מן הברייתא של 'תני אמי' בבבלי (כתובות מד ע"ב)‪ ,‬שדרשה ' "[כי הוציא שם רע על] בתולת‬
      ‫ישראל" – ולא בתולת גרים'‪ ,‬משמע שהסיבה אינה קשורה במישרין לקיומו של האב‪ .‬אי־תלותו של‬
      ‫דין המוציא שם רע בקיומו של אב עולה מן התוספתא‪ ,‬המקיימת את הדין גם ביתומה‪' :‬המוציא‬
      ‫שם רע ונמצאו עדיו זוממין‪ :‬הוא לוקה ונותן ארבע מאות זוז‪ ,‬והזוממין מקדימין לבית הסקילה‪ .‬ואם‬
      ‫היתה יתומה – הוא לוקה‪ ,‬וכתובתה קיימת‪ ,‬ונותן ארבע מאות זוז‪ ,‬והזוממין מקדימין לבית הסקילה'‬
      ‫(תוספתא‪ ,‬כתובות א‪ ,‬ה‪ ,‬מהדורת ליברמן‪ ,‬עמ' ‪ .)58‬מקור המנתק במפורש את התלות של הקנס מקיומו‬
      ‫של האב מובא במדרש תנאים לדברים (כב‪ ,‬יט‪ ,‬עמ' ‪" ' :)141‬ונתנו לאבי הנערה" – מגיד שקנסה לאביה‪.‬‬
      ‫אין לי אלא בזמן שיש לה אב‪ ,‬בזמן שאין לה אב מנ' [=מניין]? ת"ל‪" :‬כי הוציא שם רע"‪ .‬מיכן אמ'‬

                                                              ‫(=אמרו)‪ :‬היתה יתומה – הרי הוא שלה'‪.‬‬
   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248