Page 238 - גנזי קדם יא
P. 238
236ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
עבור בתם ,משום שהם מגינים על ילדם המשותף .חובה זו מוטלת עליהם אף
לאחר שזוגיותם התפרקה.
למעשה ,יש לתמוה על עצם המחשבה שההורים צריכים להיות נשואים כדי
להגן על בתם ,שהרי התורה אינה מתייחסת לקשר בין ההורים אלא מכלילה
ואומרת 'אבי הנערה ואמה' .זאת ועוד ,אין שום סיבה להניח שהמחויבות של
ההורים לילדיהם משתנה באופן כלשהו עקב גירושין .ובכל זאת ישועה מבין
שהפרשה מתייחסת לזוג נשוי ,ואף שלדעתו זהו פשוטם של דברים ,אין כאן
תנאי יסודי בקיום החוק אלא רק תיאור קזואיסטי ,בבחינת 'דיבר הכתוב בהווה'.
הנחת יסוד זו מופיעה גם בספרי לדברים (רלה ,עמ' " ' :)269ואמר אבי הנערה
אל הזקנים" – מיכן שאין רשות לאשה לדבר במקום האיש' .יחס של מרות מעין
זה קיים רק בין אישה לבעלה 292.אמנם ,ניתן לפרש את כוונת המדרש ,שבכל
מקום שבו איש ואישה פועלים יחד עלינו לתת לאיש ולא לאישה לייצגם .ואולם,
לו זו הייתה כוונת הדברים ,היה על המדרש להשתמש בניסוח 'במקום שיש איש'
ולא 'במקום האיש'293.
ישועה מעלה את האפשרות שלבת לא תהיה זכות לייצג את עצמה אפילו
אם אין מי שייצג אותה ,אך דוחה רעיון זה .יש להדגיש ,כי רעיון זה אפשרי רק
לאור הנחת יסוד ,שההתייחסות להורי הנערה בפרשה היא תנאי פורמלי בדין
מוציא שם רע .אם אכן יש להורים תפקיד רשמי ומוגדר בפרשה ,הרי שיש צורך
להגדיר את גבולות תפקידם :האם מדובר רק בהורים או גם באפוטרופוס ,והאם
בהיעדר אפטרופוס עובר התפקיד לבת עצמה? כל זה איננו אפשרי אם תפקידם
של ההורים בפרשה אינו תפקיד רשמי מכוחו של סעיף ספציפי בחוק ,אלא תיאור
המתייחס למצב העניינים הנפוץ במקרים כאלה294.
2 92כך ,למשל ,בבבלי ,קידושין לא ע"א' :אתה ואמך חייבים בכבוד אביך' .וראו גם :בבלי ,מגילה יב ע"ב
('אפילו קרחה בביתיה פרדשכה ליהוי'); נדרים סו ע"ב; אליהו רבה ,י ,מהדורת איש שלום ,עמ' .51כך גם
מפרש הרב אפשטיין בפירוש תורה תמימה (דברים ,כב ,הערה קל)' :ר"ל מדפתח הכתוב בלשון "ולקח
אבי הנערה ואמה" ,וסיים "ואמר אבי הנערה" ,לבד ,ושוב כתיב אח"כ "ופרשו השמלה" ,ש"מ שבא
להורות שאין רשות לאשה לדבר בפני בעלה .וצריך לומר דהטעם הוא שצריך שתקבל אדנותו ושררותו,
וכמו שכתב הרמב"ם בפרק ט"ו הלכה כ מהלכות אישות" :ציוו חכמים שיהא הבעל בעיני האשה כמלך
ושר וכו' " ,ואולי כיון לדרשה זו שלפנינו'.
2 93השימוש במונח 'במקום שיש 'Xמתייחס תמיד לדבר בלתי ידוע ובלתי מזוהה אישית .ראו למשל:
משנה ,ברכות ד ,ז ('במקום שיש חבר עיר'); תרומות ב ,ד ('כל מקום שיש כהן'); כתובות ב ,ח ('במקום
שיש עוררין').
294ישועה משתמש בשורש 'טפל' ,המתייחס לאחריותם של קרובי משפחה בהיעדר אב .מצאנו שימוש
ב'טפל' גם אצל חז"ל ,אם כי ביחס להורים עצמם .במדרש תנאים לדברים (כב ,טו ,עמ' ,)140המיוחס
