Page 233 - גנזי קדם יא
P. 233
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 231
.3דיון
(א) 'ושם לה עלילות דברים' – מתי שם? (פסוק יד) :ישועה אינו מכריע אם הפועל
'ָׂשם' (='שם לה עלילות דברים') הוא בזמן הווה או בזמן עבר ,ועל כן הוא מתרגם
על פי שתי האפשרויות' :והנה הוא שם – או כבר שם'.
במדרשי חז"ל קיים בנקודה זו ,כפי הנראה ,הבדל בין שתי אסכולות ,זו של
רבי ישמעאל וזו של רבי עקיבא .ממדרשי רבי עקיבא מתקבל הרושם שה'שימה'
של עלילות הדברים היא מעשה משפטי המתבצע בבית הדין ,ואילו ממדרשיו של
רבי ישמעאל עולה רושם שונה ,כפי שנראה להלן.
כך ,למשל ,על פי הספרי ,הוצאת השם הרע חייבת להיות בבית הדין דווקא:
' "ואמר את האשה הזאת" – מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה' (ספרי
לדברים ,רלה ,עמ' .)268ייתכן שהניסוח 'בעמידתה' ולא 'בפניה' ,כמקובל ,רומז
לכך שגם האישה ממלאת תפקיד רשמי כנאשמת 279,וההקפדה היתרה על כך
שהאיש יאמר את הדברים מול האישה וב'עמידתה' מלמדת שהמדרש הבין
שהפסוק מפרט פרוצדורה משפטית מחייבת ולא תיאור קזואיסטי ג ֵרדא .מכאן
אנו יכולים להסיק ,שהוצאת שם רע מחוץ לכותלי בית הדין אינה מספיקה כדי
לחייב את הבעל.
על כך יש להוסיף את המדרש הבא המתייחס לעדים" ' :לקחתי ואקרב אליה
ולא מצאתי לה בתולים" – הרי עדים שזינתה בבית אביה' (שם) .הסיפא היא
בוודאי לשיטת רבי עקיבא ,המתייחס במפורש לצורך בעדים כדי שיחול הדין
של מוציא שם רע (שם ,רלז ,עמ' 280.)270–269לעומת זאת ,הרישא המתייחסת
ל'עמידת האישה' ,יכולה להתאים גם לחולקים על רבי עקיבא (שם) 281.אכן ,להלן
נראה ששיטת רבי ישמעאל חולקת ,ועל פיה ה'שימה' התקיימה מחוץ לכותלי
בית הדין ,כפשוטו של מקרא.
279על פי המשפט העברי ,הנאשם מחויב לעמוד בהיותו בעל דין ,לאור האמור בדברים יט ,יז' :ועמדו שני
האנשים אשר להם הריב' .ראו :מדרש תנאים לדברים יט ,יז ,עמ' ;116וראו גם :בבלי ,שבועות לב ע"ב;
תנחומא ,מהדורת ורשה ,משפטים ,ו .וזו משמעות הביטוי' :עמוד על רגליך ויעידו בך' (בבלי ,סנהדרין
יט ע"א; וראו גם :ברכות כז ע"ב).
280קל וחומר לשיטת רבי יהודה (בבלי ,כתובות מו ע"א) ,שלפיה אין המוציא שם רע מתחייב עד שישכור
עדים.
2 81בגלל אופיו האקלקטי של המדרש (ראו למשל :הנשקה [לעיל ,הערה ,]31עמ' ,)141אין הכרח לראות
את שתי הפסקאות כשיטה אחת .גם הבאת הרישא של מדרש תנאים אינה מלמדת דבר ,כי ברור שזה
ציטוט מן הספרי שהוכנס בטעות למדרש תנאים (שהרי הוא זהה לספרי; ראו :כהנא [לעיל ,הערה ,]121
עמ' [ 470במפתח]) ,מה גם שהלשון 'מלמד' מוכיחה שהציטוט הוא מדבי רבי עקיבא.
