Page 231 - גנזי קדם יא
P. 231

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪229‬‬

‫אם היא מודה בדוגמת מה שקדם‪ ,‬הרי‬             ‫ואלחאל פיהא אדא כאנת הי‬
‫שהמצב לגביה עולה בקנה אחד עם‬                ‫אלמעתרפה במתל מא תקדם תנאסב‬
‫מה שהזכרנו‪ ,‬אף שההלכה הרחיבה‬
                                              ‫מא דכרנאה ואן אתסע אלפקה פיה‪.‬‬
                            ‫לגביו‪267.‬‬
‫אבל אם מצבה שונה‪ 268‬בעלה משקה‬               ‫ואן אשכלת חאלהא כאן זו ֹגהא יסקיהא‬
                                                                      ‫מא שוטה‪.‬‬
                     ‫אותה מי ׂש ֹוטה‪.‬‬
‫דע‪ ,‬שבעל האישה עשוי להעיד על‬                ‫ואעלם אן זו ֹג אלאמראה קד ישהד עלי‬
‫עצמו שמצא לה בתולים‪ ,‬ואם זה‬                 ‫(‪ )15‬נפסה באנה קד מצא לה בתולים‬
‫קרה והוא מכחיש זאת לאחר מכן‪,‬‬                ‫פאדא חצל דלך מנה ואנכרה [מ]ן בעד‬
‫אין שומעים להכחשתו‪ ,‬ובמיוחד‬                 ‫לא יסמע אנכארה לא סימא אדא כאן‬
‫אם הייתה‪ 270‬בשבועה‪ ,‬אלא אם כן‬               ‫בימ[ין]? אלא אן יחצל אלאנכאר מנ‪...‬‬
‫ההכחשה הייתה באופן‪ 271‬שייחשב‬                ‫[עלי ו] ֹגה‪ 269‬יט'נן צדקה ויעתדר עלי‬
‫אמת ויתנצל בפני אשתו ‪ ...‬יבטיח את‬           ‫אמראתה א‪ ... ...‬כאן כפילא באמרהא‬
‫עניינה גילוי ‪ ...‬לפי שהוא ‪ ...‬ועדיהם‬        ‫אט'האר אל (‪... .... ... )20‬דב לה לאנה‬
                                            ‫קד ‪ ...‬באנ' ‪ ... ... ....‬ושהודהם ‪ ... ...‬קד‬
          ‫כבר מתו או אינם נמצאים‪.‬‬
                                                     ‫[דף ‪ 295‬ע"א] מאתו או גאבו‪.‬‬
‫אם יש להם עדים האיש הזה אינו יכול‬           ‫אן כאן קד חצל להם שהוד פלא ימכן‬
‫להיות‪ 272‬עם אשתו‪ ,‬ואין סיבה לאיבוד‬          ‫הדא אלר ֹגל אלמקאם מע אמראתה‬
‫כתובתה‪ ,‬אלא ייתן לה אותה וייפרד‬             ‫ולא ו ֹגה לסקוט מהרהא ענה בל יקום‬

                            ‫ממנה‪273.‬‬                         ‫להא בה ויפארקהא‪.‬‬
‫ואם נכון הדבר שהסתלקו ממנה‬                  ‫אדא צח דהאב אלבתולים מנהא (‪)5‬‬
‫הבתולים באופן שאינו אוסר אותה‬               ‫בארש דלך אדא אתר אלמקאם מעהא‬
‫עליו‪ ,‬מותר לו לדרוש להפחית את‬               ‫ואן עלי ו ֹגה לא יחרמהא עליה כאן לה‬

‫‪ 	267‬כלומר‪ ,‬אף שההלכה האריכה לדון במצב שתואר‪ ,‬הרי שישועה סבור כי הדברים שכתב לעיל מסכמים‬
                                                             ‫את הדיונים ההלכתיים העיקריים‪.‬‬

                                    ‫‪ 	268‬נראה שהכוונה היא‪ :‬אם היא אינה מודה שנבעלה לאיש אחר‪.‬‬
                                                                           ‫‪ 	269‬השלמה משוערת‪.‬‬

                               ‫‪ 	270‬דהיינו העדות הראשונה שמסר הבעל‪ ,‬ולפיה מצא לאשתו בתולים‪.‬‬
        ‫‪ 2	 71‬המקור הערבי כאן ובשורות האחרונות של העמוד אינו ניתן לקריאה ועל כן התרגום משוער‪.‬‬

                        ‫‪ 2	 72‬במקור הערבי 'אלמקאם מעהא'‪ ,‬שהוראתו 'להיות‪ ,‬להתגורר אתה' וכדומה‪.‬‬
‫‪ 2	 73‬ישועה אינו משתמש במילה הערבית 'יטלקהא'‪ ,‬שמשמעותה 'יגרשנה'‪ ,‬אלא במילה הערבית 'יפארקהא'‪,‬‬

                                                             ‫שהוראתה 'ייפרד או ייבדל ממנה'‪.‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236