Page 227 - גנזי קדם יא
P. 227

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪225‬‬

‫ודע‪ ,‬שהוא לא אמר עליה‪' :‬כי הוציא‬            ‫ואעלם אנה מא קאל פיהא כי הוציא‬
‫שם רע על בתולת ישראל'‪ ,‬אלא אמר‪:‬‬             ‫(‪ )10‬שם רע על בתולת ישראל בל קאל‬
‫'על בתולת ישראל'‪ ,‬וייחד את הדין‬             ‫על בתולת ישראל פאכתץ הדא אלחכם‬
‫הזה בבתולים ולא הרחיב‪[ 245‬אותו] לכל‬         ‫באלבתולים ולם יטרד אלי כל שם רע‬
‫שם רע שהוא‪ 246‬מוציא אותו עליה‪247.‬‬
‫'ואם אמת היה‪ ...‬והוציאו את הנערה'‬                                  ‫יכר ֹגה עליהא‪.‬‬
‫– מצבן של הנשים עשוי להשתנות‬                ‫כ‪ .‬ואם אמת היה והוציאו את הנ' קד‬
‫במקרה של ריבוי בתולים ושל מיעוטם‪.‬‬           ‫תפאות חאל (‪ )15‬אלנסא פי כתרה‬
‫ואולם‪ ,‬אם תהיה מהן אחת שאין לה‬              ‫אלבתולים ופי קלתהא פאמא אן תכון‬
‫בתולים כלל‪ ,‬הרי שאין זה ידוע באיזה‬          ‫פיהן מן לא בתולים להא אלבתה פמא‬
‫אופן זה התאפשר‪ :‬או שייאמר על‬                ‫ערף ממא ימכן או יקאל פי הדא אנהא‬
‫כך שהיא נבראה ללא בתולים‪ ,‬כשם‬               ‫כלקת בגיר בתולים כמא יקאל אנה‬
‫שיש אומרים שייתכן שייברא זכר‬                ‫קד ימכן אן יכלק דכר [דף ‪ 118‬ע"ב]‬
‫ללא ערלה‪ ,‬או ייתכן עקרונית שיהיה‬            ‫בגיר ערלה וקד ימכן פי אלמבתדי מן‬
‫בין הגברים מי שיחשוב שהוא בא על‬             ‫אלרגאל אן יקדר אנה קד אתי אמראתה‬
‫אשתו ביאה 'אמיתית' אבל אין זה‬               ‫אלאתיאן אלצחיח ולא תכון אלחאל‬
‫המצב‪ ,‬ולהורים‪[ 248‬היכולת] לדרוש‬             ‫כדלך וללאלדין אן יטאלבא בדלך (‪)5‬‬
‫זאת‪ .‬הדבר יהיה מסובך‪ .‬אם שניהם‪249‬‬           ‫פיצעב אלאמר פי קולהמא או קול‬
‫אומרים‪ ,‬או אם הנערה אומרת‪ ,‬שהאיש‬            ‫אלגאריה אנה מא פעל אלר ֹגל מא ענדה‬
‫לא עשה [מעשה] שבאמצעותו מתגלים‬              ‫תט'הר אלבתולים ופי קו' אני קד פעלת‬
                                            ‫ויכאף אלנאט'רון פי אלחכם אן ילזמוה‬

‫‪ 2	 45‬על הוראה זו של הפועל הערבי 'יטרד' ראו‪ :‬בלאו‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .398‬עם זאת‪ ,‬אפשר לתרגם גם‪' :‬ולא‬
                                                                                 ‫נקט אותו'‪.‬‬

                                                                                ‫‪ 2	 46‬דהיינו הבעל‪.‬‬
‫‪ 	247‬דבריו של ישועה אינם ברורים כל צורכם‪ ,‬שהרי בפסוק כתוב במפורש 'כי הוציא שם רע על בתולת‬
‫ישראל'‪ .‬אפשר שכוונתו היא שלא נכתב בפסוק 'כי הוציא שם רע על בת ישראל' אלא על 'בתולת‬
‫ישראל' דווקא‪ ,‬כדי לציין שהכתוב מתייחס בחומרה רבה למי שמוציא שם רע על הנערה וטוען שהיא‬
‫לא הייתה בתולה‪ .‬ואולי אפשר לתרגם את הקטע הנזכר בדרך שונה מעט‪ ,‬שאמנם מיישבת את התוכן‬
‫אך היא פחות נוחה מצד הלשון הערבית של המקור‪' :‬דע‪ ,‬שמה שאמר [הכתוב] עליה [הוא] "כי הוציא‬
‫שם רע על בתולת ישראל"‪ ,‬אדרבה‪ ,‬אמר‪" :‬בתולת ישראל"‪ ,‬וייחד את הדין הזה בבתולים‪ .'...‬עם זאת‪,‬‬
‫נראה שהמילים 'על בתולת ישראל' בציטוט הראשון הן אשגרה של הסופר ויש למוחקן‪ .‬השוו לפירושו‬

                                                                         ‫של יפת על פסוק זה‪.‬‬
‫‪ 	248‬במקור הערבי כתובה המילה 'וללאלדין'‪ ,‬שאין לה משמעות‪ .‬על פי ההקשר נראה שיש לתקן‪:‬‬

                                                              ‫'וללואלדין'‪ ,‬דהיינו לשני ההורים‪.‬‬
                                                                          ‫‪ 	249‬דהיינו שני ההורים‪.‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232