Page 232 - גנזי קדם יא
P. 232

‫‪  230‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫הערך‪ 274‬הזה אם הוא רוצה להיות‬         ‫אלמטאלבה לם יותרה כאן לה אלכיאר‬
‫אתה‪ .‬אם הוא אינו רוצה בכך‪ 275,‬יש לו‬   ‫פיה ויחצל אלנט'ר פי אנה הל י ֹגב אן‬
‫הבחירה‪ ,‬ויש לעיין אם עליו להפחית‬      ‫יסקט ממא קאם בה מהר ًא שיא לא ֹגל‬
‫משהו מהכתובה שהתחייב מכיוון שהוא‬      ‫מואקעתה להא אם לא יו ֹגב לאנה (‪)10‬‬
‫בא עליה‪ ,‬או שאין הוא חייב‪ ,‬מכיוון‬     ‫אנמא תקדם אליהא עלי אנהא בתולה‬
‫שהוא בא עליה כשהיא בתולה‪276.‬‬          ‫ואל אקרב אלי אנה לא ילזמה לאנה קד‬
‫הנראה בעיני שאין הוא חייב‪ ,‬מכיוון‬
                                          ‫אחתיל עליה פי הדה אלמואקעה‪.‬‬
         ‫שהערימו עליו בביאה הזאת‪.‬‬
‫[הכתוב] חייב שהריגתה תהיה ב'פתח‬       ‫כא‪ .‬ואו ֹגב פי קתלהא אן יכון ענד פתח‬
‫בית אביה'‪ ,‬ובכך היא נבדלת משאר‬        ‫בית אביה תמייזא לה בדלך מן גירהא‬
‫חייבי המיתה‪ ,‬מכיוון שהזכיר זאת‬        ‫מן אלמקתולין למא דכרה פי אלפסוק‬
‫בפסוק‪ 277,‬והוסיף לגביה ואמר‪' :‬כי‬      ‫(‪ )15‬וזאד פיהא באן קאל כי עשתה‬
‫עשתה נבלה בישראל'‪ ,‬בניגוד למ ֻפתה‬     ‫נבלה בישראל בכלאף אלמפתה אלתי‬
‫אשר זנתה בבית אביה‪ ,‬כי זאת היא‬        ‫קד זנתה בבית אביה לכון הדה אשת‬
‫אשת איש‪ 278,‬והזונה אתה חייב מיתה‪.‬‬     ‫איש וילזם פי אלזאני בהא אל קתל‬
‫ואם זנה אתה קודם נישואיה אין היא‬      ‫ואן כאן זנא [ב]הא מן קבל תזו[ ֹגהא]‬
‫נהרגת‪ ,‬וה‪ ...‬כפי מה שנזכר לעיל‪ ,‬ו‪...‬‬  ‫וכאנת לא תקתל ואל‪...‬ה עלי בעץ' מא‬
                                      ‫[תק]דם (‪ )20‬דכרה וכ‪ ...‬זו ֹגהא אלמ[‪]...‬‬
    ‫בעלה‪ ...‬הנזכר בפרשת המפתה ‪...‬‬     ‫א סמעה ‪ ...‬אלמדכור פי פצל אלמפתה‬

‫בפרשה הזאת קיצר בהלכות רבות‪...‬‬                                ‫ול‪ ...‬קד אי‪...‬‬
‫וה' יתעלה ינקה את עמו מכל דופי‬        ‫‪[ ...‬דף ‪ 295‬ע"ב] פי הדא אלפצל אכתצר‬
                                      ‫ען פקה כתיר יתו ֹגה ‪ ...‬ה ואללה תע"‬
                        ‫בחסדיו אמן‪.‬‬
                                           ‫יברי עמו מכל דופי בחסדיו אמן‪.‬‬

‫‪ 2	 74‬מכיוון ששווי הכתובה נקבע מתוך הנחה שהאישה בתולה‪ ,‬אזי לאחר שהתברר שאין זה כך‪ ,‬ואפילו אם‬
              ‫הדבר נובע מסיבות שאינן אוסרות אותה עליו‪ ,‬מותר לבעל להפחית את ערך הכתובה‪.‬‬
                                                      ‫‪ 	275‬כלומר‪ ,‬הבעל אינו רוצה להיות עם אשתו‪.‬‬

‫‪ 2	 76‬השאלה שישועה מציג דומה לזו שכבר הוצגה קודם לכן‪ :‬האם על הבעל להפחית מערך הכתובה אם‬
‫לאו‪ ,‬מכיוון שהוא בא עליה על דעת שהיא בתולה אף שבפועל לא כך היה הדבר‪ ,‬גם אם אובדן הבתולים‬

                                   ‫לא אירע מסיבה האוסרת אותה עליו‪ ,‬כגון שהייתה 'מוכת עץ'‪.‬‬
‫‪ 2	 77‬כלומר‪ ,‬הכתוב מציין במפורש‪ְ ' :‬וה ֹו ִציאּו ֶאת ַהַּנ ֲע ָר ֶאל ֶּפ ַתח ֵּבית ָא ִבי ָה ּו ְס ָקלּו ָה ַא ְנֵׁשי ִעי ָרּה ָּב ֲא ָב ִנים‬

                                                                                      ‫ָו ֵמ ָתה'‪.‬‬
‫‪ 	278‬יש הבדל בין דינּה של המפותה לבין דינה של הנערה שלא נמצאו לה בתולים‪ ,‬אף ששתיהן זינו‪ .‬ההבדל‬
‫נעוץ בכך שהראשונה לא הייתה נשואה בשעה שזינתה ואילו השנייה הייתה אשת איש‪ ,‬ועל כן דינה‬

                                                                                  ‫חמור יותר‪.‬‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237