Page 234 - גנזי קדם יא
P. 234
232ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
הפירוש של הוצאת השם רע כתביעה משפטית כוזבת מופיע גם בהמשך
דברי הספרי (שם):
'ושם לה עלילות דברים' – יכול אפילו אמר לה הקדחת התבשיל והיא לא
הקדיחה? תלמוד לומר' :עלילות דברים' 'עלילות דברים' לגזירה שוה :מה
'עלילות דברים' האמור להלן טענת בתולים ,אף 'עלילות דברים' האמור
כאן טענת בתולים .אי ,מה 'עלילות דברים' האמור להלן מקום בתולים
אף 'עלילות דברים' האמור כאן מקום בתולים ,מנין לרבות ביאה אחרת?
תלמוד לומר' :והוציא עליה שם רע'.
מן הטענה של 'הקדחת התבשיל' ניתן לכאורה להסיק ,שלא עניין משפטי
עומד כאן על הפרק אלא השמצה בעלמא .ואולם ,לאור השימוש במונח 'טענת
בתולים' 282,המופיע תמיד במקורות בהקשר משפטי ,יש להניח שגם ִפסקה זו
תומכת ברעיון שהוצאת השם הרע היא תביעה משפטית כוזבת .אמנם ,קשה
להבין איזו משמעות יש להקדחת התבשיל כטענה משפטית ,אך ייתכן שחכמים
כיוונו כאן לחובותיה של האישה כלפי בעלה' :טוחנת ואופה ומכבסת מבשלת
ומניקה את בנה מצעת לו המטה ועושה בצמר' (משנה ,כתובות ה ,ה) .משמעות
משפטית של הקדחת התבשיל מצויה גם בדברי בית הלל ביחס לעילת הגירושין
(משנה ,גיטין ט ,י) ,ואולי אף לכך רומז המדרש ,מתוך הנחה שהמניע לעלילות
הדברים היה הרצון לגרשה283.
מן השימוש במונח 'טענת בתולים' עולה שיש כאן התנכלות משפטית דווקא,
ולא רק הוצאת דיבה באופן בלתי פורמלי .הדברים חד משמעיים עוד יותר לשיטת
רבי עקיבא (ספרי לדברים ,רלז ,עמ' ,)270–269הקובע שהבעל חייב להביא עדים
לטענתו ובלעדיהם אין לה כל משמעות .ברור אפוא ,שלשיטת רבי עקיבא יש
להבין את המילים 'והוא שם' בלשון עבר דווקא' :כבר שם' .כמו כן ,מתברר
שרבי עקיבא וההולכים בעקבותיו הבינו את ה'שימה' כטענה העיקרית של הבעל
במשפט נגד האישה ,דהיינו בשעה שהוא מבקש להרשיעה ולחייבה מיתה.
282המונח 'טענת בתולים' מופיע תמיד בהקשר הלכתי ,לרוב לגבי הכתובה (משנה ,כתובות א ,א–ה;
תוספתא ,כתובות א ,א–ד ,מהדורת ליברמן ,עמ' ;58–56מסכת שמחות ז ,טז ,מהדורת היגער ,עמ'
;145בבלי ,יבמות קיא ע"ב; כתובות ג ע"ב; לו ע"ב) ,אבל במקורות אחדים גם ביחס למוציא שם רע
(ירושלמי ,כתובות ד ד ,כח ע"ב–ע"ג; ספרי לדברים ,רלה ,עמ' ;270–269מדרש תנאים לדברים כב ,יד,
עמ' .)39
283השוו למסכת דרך ארץ ,המינין ,יב ,מהדורת היגער ,עמ' ,284–283שצוטט לעיל ,בדיון על יפת,
פסקה א.3
