Page 222 - גנזי קדם יא
P. 222

‫‪  220‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫זה יכול לקרות רק למי שאיננו יודע‬      ‫והדא אנמא יתם פי מן לם יערף אנה קד‬
‫שננקטו אמצעי זהירות מצד הנערה‪,‬‬        ‫חצל אלאחתראז מן הדה אל ֹגאריה או‬
‫או מצד הוריה‪ ,‬או מצד מישהו אחר‬        ‫מן ואלדיהא או מן גירהמא ממן יחת ֹג‬
‫שטוען למענה‪ 218,‬כדי לשמור על‬          ‫ענהא פי אלאחתפאט' באלבתולים (‪)10‬‬
‫הבתולים; או למי שחיבל תחבולה‬          ‫או ממן יכון קד אחתאל פיה בחילה‬
‫שהוא סבור שתעלה בידו; או למי‬          ‫יט'ן אנהא תתם לה או ממן יקדר אנה‬
‫שמשער שיצליח לטעון טענה שלדעתו‬        ‫יתם לה אן יחת ֹג פימא יט'הר מנה‬
‫ישיג בה את מטרתו‪ ,‬משום שאין לו‬        ‫בח ֹגה יבלג בהא מראדה לאנה יבעד‬
‫שכל לדעת שקלונו יתגלה ויארע לו‬        ‫פי עאקל יעלם אנה יפתצ'ח ויתטרק‬
‫הפך רצונו להיפטר מהאישה – הוא‬         ‫עליה עכס מראדה פי אלתכלץ מן הדה‬
‫יעשה [מעשה] דוגמת זה בגלל [סיבה]‬      ‫אלאמראה (‪ )15‬אן יקדם עלי מתל הדא‬

    ‫שונה ממה שהזכרנו או דומה לכך‪.‬‬        ‫לגיר מא דכרנאה ומא י ֹגרי מ ֹגראה‪.‬‬
‫'שם רע' זה הוא זנות השונה מבחינת‬      ‫והדא שם רע הו זנות יתמייז ען גירה‬
‫הכיעור שלה מזנות אחרת‪ ,‬לפי שהיא‬       ‫מן אלזנות פי אלפט'אעה אד הו זנא מן‬
‫זנות של בת בבית אביה‪ ,‬לכן קרא לכך‬     ‫בנת פי בית אביהא לדאך סמאה נבלה‬
‫'נבלה'‪ ,‬כאומרו (פסוק כא)‪' :‬כי עשתה‬    ‫כקו' כי עשתה נבלה בישראל לזנות‬

      ‫נבלה בישראל לזנות בית אביה'‪.‬‬                              ‫בית אביה‪.‬‬
‫באומרו‪' :‬את האשה הזאת לקחתי'‬          ‫וקו' (‪ )20‬את האשה הזאת לקח' יריד‬
‫כוונתו שהוא בא אליה לאחר‬              ‫בה דכולה בהא בעד אלתקדי[ס] אד‬
‫הקידושים‪ ,‬כי באמצעותם מותר לבוא‬       ‫בה יסוג אלתקדם אליהא [דף ‪ 239‬ע"ב]‬
‫אליה כפי שביארנו ביותר ממקום אחד‪.‬‬
‫אומרו‪' :‬ואקרב אליה' הוא כינוי לבעילה‬               ‫כמא ביינא פי גיר מוצ'עٍ‬
‫הידועה‪ ,‬וזה הדבר הטוב לעשותו ולא‬      ‫וקו' ואקרב אליה כנאיה אלוטי‬
‫להשחית את הבתולים באופן אחר‪,‬‬          ‫אלמעלום והו אלמסתחסן פעלה‬
‫והרי מוטב לגלות ברבים כך ולא באופן‬    ‫דון אפסאד אלבתולים בגירה פיחסן‬

                               ‫שונה‪.‬‬          ‫אלתט'אהר בה דון מא סואה‪.‬‬

‫ייתכן שהוא אמר את האמירה הזאת‬         ‫והדא אלקול י ֹגוז אנה קאלה (‪ )5‬אולא‬
‫שלא בבית דין‪ ,‬ואחר כך הגיע הדבר‬       ‫פי גיר בית דין תם אנתהי אלאמר אלי‬
‫לכך שאמר אותה בבית דין‪ .‬וייתכן‬        ‫דכרה פי בית דין וי ֹגוז אן אלכתאב כבר‬

‫‪ 2	 18‬כגון כאשר הנערה יתומה ויש לה אפוטרופוס הטוען עבורה בבית הדין‪.‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227