Page 218 - גנזי קדם יא
P. 218

‫‪  216‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫בכל עמוד יש תשע עשרה שורות‪ .‬כתב יד זה אינו המשך ישיר של כתב היד‬
‫הקודם וככל הנראה חסרים ביניהם מספר עמודים‪ .‬עם זאת‪ ,‬דף ‪ 119‬ע"א שורה‬
‫‪( 5‬מהמילה השלישית‪' :‬אלסואל') ואילך זהה לדף ‪ 294‬ע"א שורות ‪( 12–1‬מהמילה‬

                                                              ‫הרביעית‪' :‬מן')‪.‬‬

                                  ‫‪ .1‬תרגום הפסוקים‬

‫יג‪ RNL Yevr.-Arab. I:2079[ .‬דף ‪ 237‬ע"א] ִּכי ִיַּקח ִאיׁש ִאׁ ָּשה ּו ָבא ֵא ֶלי ָה ּוְׂש ֵנ ָאּה‪.‬‬

‫(‪ )10‬אדא יתזו ֹג ר ֹגל אמראה וידכל בהא אם אדם נושא אישה ובא אליה ונעשה‬

‫שונא לה‪.‬‬                          ‫ויחצל מבגצ'אלהא‪.‬‬

‫יד‪ְ .‬וָׂשם ָלּה ֲע ִליֹלת ְד ָב ִרים ְוהוֹ ִצא ָע ֶלי ָה ֵׁשם ָרע ְוָא ַמר ֶאת ָה ִאׁ ָּשה ַהּ ֹזאת ָל ַק ְח ִּתי‬
                                   ‫(‪ָ )15‬ו ֶא ְק ַרב ֵא ֶלי ָה ְוֹלא ָמ ָצא ִתי ָלּה ְּבתּו ִלים‪.‬‬

‫וי ֹגעל עליהא אסבאב כלאם באן יכר ֹג והוא שם עליה עלילות דברים בכך‬
‫עליהא אסמא קביח ًא פיקול אנני שהוא מוציא עליה שם מגונה ואומר‪:‬‬
‫תזו ֹגת הדה אלא'אמראה פלמא תקדמת אני נשאתי את האישה הזאת וכאשר‬

‫באתי אליה לא מצאתי לה בתולים‪197.‬‬  ‫אליהא (‪ )20‬מא ו ֹגדת להא עדרה‪.‬‬

‫טו‪ְ .‬ו ָל ַקח ֲא ִבי ַהַּנ ֲע ָר ְו ִאָּמּה ְוהוֹ ִציאּו ֶאת ְּבתּו ֵלי [דף ‪ 237‬ע"ב] ַהַּנ ֲע ָר ֶאל ִז ְק ֵני ָה ִעיר‬
                                                                   ‫ַהׁ ָּש ְע ָרה‪.‬‬

‫פאכד אבי אל ֹגאריה ואמהא מא קד אבי הנערה ואמה יקחו את מה שמצוי‬
‫חצל פיה דם אלעדרה ויכר ֹגאן עדרה עליו דם הבתולים‪ 198‬ויוציאו את בתולי‬
 ‫אל ֹגאריה (‪ )5‬אלי שיוך אלקריה אלי הנערה אל זקני העיר אל בית הדין‪199.‬‬

                                  ‫מ ֹגלס אלחכם‪.‬‬

‫‪ 1	 97‬ישועה מתרגם את המילה 'בתולים' באמצעות המילה הערבית 'עדרה'‪ ,‬המציינת בתולים כפשוטם‪ ,‬כפי‬
                                               ‫שנהג גם יפת לפניו; וראו ההערה על פירושו שם‪.‬‬

‫‪ 1	 98‬הפועל 'ולקח'‪ ,‬המתייחס לדעת כל הפרשנים גם לאב וגם לאם‪ ,‬הוא לכאורה פועל עזר בלבד‪ ,‬והמשמעות‬
‫העיקרית מצויה בפועל השני‪' ,‬והוציאו'‪ :‬אבי הנערה ואמה יקחו ויוציאו את הבתולים אל הזקנים‪.‬‬
‫ואולם ישועה בתרגומו מעניק לפועל 'ולקח' מושא נפרד‪ :‬אבי הנערה ואמה יקחו את החפץ שעליו‬
‫יש דם בתולים בעקבות הביאה‪ .‬אכן‪ ,‬המושא של הפועל 'והוציאו' מפורש בכתוב‪' :‬והוציאו את בתולי‬
‫הנערה'‪ .‬עם זאת‪ ,‬ההוספה הפרשנית של ישועה מעלה כאן קושי‪ :‬האם יש הבדל בין המושא הראשון‬

   ‫לבין המושא השני‪ ,‬ובמילים אחרות‪ ,‬האם 'מה שיש עליו דם הבתולים' אינו זהה ל'בתולי הנערה'?‬
               ‫‪ 	199‬במקור הערבי 'מ ֹגלס אלחכם'; וראו מה שכתבנו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,65‬על תרגומו של יפת‪.‬‬
   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223