Page 213 - גנזי קדם יא
P. 213
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 211
שמש ,וטענה שאין לה בסיס של ממש במקורות 185.העובדה שיפת נוקט רעיון
זהה ,למרות מרחק הזמן מתקופת המגילות הגנוזות ,מחזקת את עמדתו של
שמש ,במיוחד לאור הידוע לנו על הזיקה שבין הקראים לבין מסורת ההלכה של
כת המגילות186.
מעניין להשוות את האמור כאן עם דבריו של יפת לעיל (סעיף ב ,1פסוק כ):
וכן אומרו בפסוק הזה' :לא נמצאו בתולים' כוונתו לא בזמן שבו באה
אל הבעל ,שהובטח לו שהיא בתולה .לפי שהמפּו ָתה נלקחו בתוליה ללא
נישואין ואין היא חייבת מיתה ,ו[אילו] זאת חייבת מיתה מכיוון שהיא
הסתירה את עניינה .היא הסתירה את עניינה לבל יתגלה קלונה באותו זמן
וחשבה לעצמה שתוכל [לעשות זאת] לגביו 187.לכן אמר הכתוב שתיהרג
אם לא נמצאו לה בתולים בשעה שבאה אל האיש .ההבדל בין זו לבין
המפותה הוא ,שעניינה של ההיא התפרסם ולכן ניצלה ממיתה ,ואילו זאת
הסתירה את עניינה ונתחייבה מיתה.
כשקוראים קטע זה בפני עצמו מתקבל הרושם שהנערה נסקלת רק משום
שרימתה 188.ואולם ,אם נתבונן בדברים לאור ההנחה שבעילת הנערה יוצרת
קידושין ,הרי שסקילת הנערה אינה על הרמאות ג ֵרדא אלא גם על כך שהוליכה
שולל את הבעל ,ולמעשה אין היא אשתו כלל .אכן ,היא אשת הגבר הראשון
ששכבה עמו והיא נסקלת על יחסי המין שקיימה עם הגבר השני ,הנקרא בעלה
אף שלמעשה אינו כזה .על פי גישה זו ,דברי יפת עולים בקנה אחד עם הטעם
שנתן שמש ,אליבא דכת מדבר יהודה ,לענישת הנערה שלא נמצאו לה בתולים189.
.3נספח :מוכת עץ במקורות חז"ל
עיצובו של דין מוציא שם רע בספרות חז"ל הושפע מתפיסתו השלטת של רבי
עקיבא .על כן הועבר מוקד הדיון בשאלת הבתולים ממוציא שם רע ל'טענת
Vered Noam, ‘Divorce in Qumranin Light of Early Halakhah’, Journal of Jewish Studies, 56 (2005), 185
pp. 219–223
186כדוגמת המקרה של ברית דמשק .ראו ,למשל :יורם ארדר' ,אימתי החל המיפגש של הקראות עם ספרות
אפוקריפית הקרובה לספרות המגילות הגנוזות?' ,קתדרה( 42 ,תשנ"ז) ,עמ' 59והערה .59
1 87דהיינו לגבי הבעל ,לפי שהיא חשבה שהוא לא ירגיש בהיעדר בתוליה.
1 88ראו הצעתנו (סעיף ב ,2פסקה יז) ,להסברת החומרה שבדבר.
1 89שמש ,עונשים (לעיל ,הערה ,)35עמ' ;201–195הנ"ל (לעיל ,הערה ,)33עמ' .252–248
