Page 208 - גנזי קדם יא
P. 208
206ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
אף אפשר להציע ,שהמדרשים המתעלמים מדין 'יד העדים' מייצגים מגמה
הלכתית קדומה יותר ,שאינה עולה בקנה אחד עם מגמת ההאחדה המאוחרת,
האוכפת את הדרישה של דברים יד ,ז ,על החוק שבדברים כא ,כא .לעומת זאת
המשנה מייצגת שלב מאוחר ,שבו כבר קיימת האחדה של החוקים.
(יז) פטור מוכת העץ וכיוצא בה (פסוק כא) :מתוספת הכתוב 'לזנות בית אביה' יפת
מסיק בפירושו ,שאם לא נמצאו לנערה בתולים ,אך היא מוכיחה שהסיבה לכך
אינה זנות אלא תאונה' ,יש הוכחה שקרה לה מקרה כלשהו ,או שנפלה ממקום
[כלשהו] ונסתלקו ממנה הבתולים ,או מוכת עץ וכדומה' ,אין היא חייבת מיתה.
לכן יפת ממליץ להוריה של נערה שאיבדה את בתוליה בבית אביה כתוצאה
יכולים לבצע אותה (כפי שאולי מציע האמורא שמואל ,בבבלי ,סנהדרין מה ע"ב' :נקטעה יד העדים–
פטור') .אכן ,גם מדרשי ההלכה מדבי רבי עקיבא וגם המדרשים מדבי רבי ישמעאל סבורים ,שיש לפרש
את המילים 'יד כל העם באחרונה' כפשוטן ,לאור המסגרת שקובעת המשנה :תחילה אבן אחת ,אחר
כך אבן שנייה ורק אחר כך כל העם .עמדה מפורשת נגד עמדת שמואל אפשר למצוא בספרי זוטא:
' "יד העדים תהיה בו בראשונה להמי[תו] ויד כל ה[עם] בא[חרונה]" .הרי מי שברח לבבל ,יכול ילכו
אחריו לשם? א' כן "גואל הדם הוא ימית את הרוצח" (במדבר לה ,יט) .ומנ[ין] אפ[ילו] אמר :איני יכול
להקבילו? ת"ל (שם)" :בפגעו בו הוא ימיתנו" ' (ספרי זוטא לבמדבר ,מהדורת הורוביץ ,לה ,יט ,עמ' .)333
המדרש מתייחס לאפשרות של מתן פטור לרוצח משום שהעדים אינם זמינים ,ודוחה אותה ,כאמור,
בניגוד לדעת שמואל .ביחס להגבלת מספר האבנים לשתיים – נראה שאין כאן רק מתן אבן אחת לכל
עד (על פי המסגרת הבסיסית של שני עדים) ,אלא שיש כאן גם ביטוי למגמתם המוסרית של חכמים,
שביקשו לצמצם את אכזריות עונש הסקילה ולהעמידו על המתה מיידית ולא איטית ('ברור לו מיתה
יפה' ,בבלי ,סנהדרין נב ע"א ומקבילות) .ואולם קיים גם שיקול מדרשי נוסף :הרצון ליישב את הסתירה
שבין 'רגום אותו באבנים' לבין 'וירגמו אותו אבן' בלשון יחיד .וכך נאמר בספרי לבמדבר" ' :וירגמו
אותו באבנים" – כתוב אחד אומ' "באבנים" וכתוב אחד אומ' "וירגמו אותו אבן" (ויקרא כד ,כג) ,כיצד
יתקיימו שני כתובים הללו? בית הסקילה היה גבוה שתי קומות .אחד מן העדים דוחפו על מתניו .נהפך
על לבו – הופכו על מתניו .אם מת בה – יצא ,ואם לאו – העד השני נוטל את האבן ונותנה על לבו.
אם מת בה – יצא ,ואם לאו – רגימתו בכל ישראל ,שנאמר" :יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו
ויד כל העם באחרונה" .נמצית מקיים "רגום אותו באבנים" ונמצית מקיים "וירגמו אותו אבן" ' (ספרי
במדבר ,קיד ,מהדורת הורוויץ ,עמ' .)123זו כנראה גם המשמעות של תחילת המדרש (שם)" ' :רגום אותו
באבנים" – לשעה' ,ומלשון המדרש עולה שיש לקצר את זמן הרגימה ,כנראה מן הסיבה האמורה.
מקורות נוספים המפרשים את 'ויד כל העם באחרונה' כפשוטו( :א) ' "כל העדה" – במעמד כל העדה.
אתה אומר במעמד כל העדה ,או כל העדה כשמועו? תלמוד לומר" :יד העדים תהיה בו בראשונה
להמיתו" .הא מה ת"ל "כל העדה"? במעמד כל העדה' (ספרי במדבר ,שם); (ב) ' "יד העדים תהיה בו
בראשונה להמיתו" – מצוה בעדים להמיתו .מנין לא מת ביד העדים ימות ביד כל אדם? תלמוד לומר:
"ויד כל העם באחרונה" ' (ספרי לדברים ,קנא ,עמ' ( ;)205ג) ' "יד העדים תהיה בו" – מצוה ביד העדים
להמיתו .מנ' אם אין כח בעדים מצוה ביד כל העם להמיתו? ת"ל" :ויד כל העם באחרונה"" .ויד כל העם
באחרונה" – מגיד שהכל חייבין ליטפל בו' (מדרש תנאים לדברים יז ,ז ,עמ' .)101
