Page 207 - גנזי קדם יא
P. 207
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 205
קשה יותר להבין מדוע חכמים מתנגדים להשתתפות אנשי העיר בסקילה.
למה הם נמנעו מליישם את החוק באופן שישמור ,ולו במקצת ,על זיקה ללשון
ההוראה המקראית? תמיהה זו מתחזקת כשאנו קוראים את ההלכה שבמשנת
סנהדרין (ו ,ד) העוסקת בהלכות סקילה:
בית הסקילה היה גבוה שתי קומות .אחד מן העדים דוחפו על מתניו .נהפך
על לבו – הופכו על מתניו .אם מת בה – יצא ,ואם לאו – השני נוטל את
האבן ונותנה על לבו .אם מת בה – יצא ,ואם לאו – רגימתו בכל ישראל,
שנאמר' :יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה'
(דברים יז ,ז).
מחד גיסא ,אנו רואים דמיון בולט בין הגמרא לשני המדרשים שהבאנו ,על מוציא
שם רע ועל בן סורר ומורה ,ביחס למספר האבנים (אחת או שתיים) וביחס לרעיון
שמלכתחילה יש להרוג כבר באבן הראשונה ורק בדיעבד יש להטיל אבן נוספת.
מאידך גיסא ,ישנם גם שני הבדלים ,המשקפים היצמדות ללשון המקרא :המשנה
שלפנינו מתייחסת לאפשרות של שימוש ביותר משתי אבנים אם גם השנייה לא
הצליחה להרוג ,והיא מחייבת את העדים להשתתף במעשה הסקילה.
נראה שההסבר להבדלים עולה מדברי מדרש תנאים לדברים (כא ,כא ,עמ'
" ' :)141ורגמוהו כל אנשי עירו" – וכי כל אנשי עירו רוגמין אותו? והלא כבר נאמר:
"יד העדים תהיה בו"? אלא במעמד כל אנשי עירו' .חכמים ביקשו אפוא לתרץ את
הסתירה שבין 'כל העם' לבין 'אנשי עירו/עירה' על ידי הוצאת ההתייחסות לאנשי
העיר מפשוטה .ברם ,למעשה אין כאן כל סתירה ,שכן בחוק הנערה המאורסה,
כמו בחוק של בן סורר ומורה ,יש משום פגם משפחה 177,ומשום כך ברור שהדבר
נוגע לכל אנשי העיר שבה התחנכו הצעירים ובה גרה המשפחה המקולקלת.
בדברים יד ,ז ,לעומת זאת ,מדובר במקרים כלליים ,שבהם נקבע שיד העדים
תהיה בראשונה ויד 'כל העם באחרונה' ,משום שמדובר באנשים זרים ,ואנשי
העיר ,כאזרחים מן השורה שיש להם עניין בחברה מתוקנת ,נוטלים אף הם חלק
בענישה.
לפיכך המשנה בסנהדרין ,העוסקת במקרים כלליים ,התייחסה גם למסגרת
של 'כל העם' ,ואילו מדרשי ההלכה על מוציא שם רע ובן סורר ומורה התמקדו
בשאלת תפקידם של בני העיר 178.אם כך הוא ,הרי שאין מחלוקת בין המקורות.
1 77ועל כן רק בחוקים הללו מעורבים ההורים במשפט באופן מלא.
1 78מוכרחים לומר שאין כאן מחלוקת ,ומדרשים אלה אינם שוללים את הענישה במקרה שהעדים אינם
