Page 206 - גנזי קדם יא
P. 206
204ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
בספר יהושע אנו קוראים שעכן מעל בחרם ונענש בסקילה .לשון הכתוב
ברורה וחד משמעית' :ויקח יהושע את עכן ...ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת
ֲח ֹמר ֹו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו ...וירגמו ֹאת ֹו כל ישראל אבן וישרפו
ֹא ָתם באש ויסקלו ֹא ָתם באבנים' (יהושע ז ,כד–כה) .מקריאה פשוטה של הכתוב
עולה ,שהעונש על החרם הוטל על כל בני משפחתו של עכן ועל רכושו ,וכולם
נסקלו ונשרפו 174.אמנם הרגימה נאמרה בלשון יחיד ('וירגמו ֹאת ֹו') ,אך חתימת
הדברים' ,ויסקלו אותם אבן' ,מלמדת שכולם נסקלו .מלשון היחיד שנאמרה
קודם לכן ניתן לכל היותר לדייק שסקילתו של עכן הובלטה באופן מיוחד כי הוא
החוטא העיקרי.
סוגיית הבבלי מתלבטת אם עונש זה מוצדק:
אמר ליה ריש גלותא לרב הונא :כתיב 'ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת
הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת
חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו' .אם הוא חטא – בניו ובנותיו
מה חטאו? אמר ליה :וליטעמיך ,אם הוא חטא – כל ישראל מה חטאו,
דכתיב 'וכל ישראל עמו'? אלא – לרדותן ,הכי נמי – כדי לרדותן (סנהדרין
מד ע"א)175.
פעולת הסקילה עברה תמורה מוחלטת ,הפעם מצד הנסקל ,מ'סקילה' ל'ראייה'.
לתמורה זו יש נימוקים כבדי משקל ,לאור רגישותם של חז"ל לגבי הפעלת
עונש המיתה176.
" ' 1 74וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים" – בתרתי? אמר רבינא :הראוי לשריפה – לשריפה ,הראוי
לסקילה – לסקילה' (בבלי ,סנהדרין מד ע"א).
175רש'י" ' :לרדותן" – שיראו את קלקולו ויזהרו בעצמן ולא יוסיפו למעול בחרם'.
1 76בספרות חז"ל קיימת מגמה בולטת לצמצם עד כמה שניתן את עונש המוות ולהכביד מאוד על מערכת
הראיות .לדוגמה ,בחקירת העדים ההמלצה היא להרבות בבדיקות כדי להכשיל את העדויות (משנה,
סנהדרין ה ,ב; אלבק [לעיל ,הערה ,]139ד"ה 'בעקצי תאנים') .המגמה לצמצם את עונש המוות בולטת
עוד יותר במשנה ,מכות א ,יא ,שבה נקבע ש'סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית' .מרחיקת
לכת עוד יותר היא גישתם של רבי טרפון ורבי עקיבא (שם)' :אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם,
שהיינו מרבים לחקור ולבדוק את העדים עד שתימצא עדותם בלתי מכוונת' .במספר מקומות מצטטת
סוגיית הבבלי את הפסוק 'והצילו העדה' (במדבר לה ,כה) כמקור לגישה זו (פסחים יב ע"א; ראש
השנה כו ע"א; סנהדרין סט ע"א) ,אבל אין לכך סימוכין במקורות התנאיים .המגמה האמורה עולה גם
מרשימת ההבדלים בין דיני ממונות לדיני נפשות שבמשנה (סנהדרין ד ,א) ,שרובם ככולם משקפים את
המגמה הבולטת של הטיה לזכות בדיני נפשות לעומת מגמת הנייטרליות והדגשת השוויון בין הצדדים
בדיני ממונות .וראו גם :שמש (לעיל ,הערה ,)35עמ' .207–206
