Page 201 - גנזי קדם יא
P. 201

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪199‬‬

     ‫זאת ועוד‪ ,‬מלשונו של מדרש אחר נראה שבמקרה כזה יכול – ואף צריך –‬
     ‫הבעל לגרשה‪ .‬ספרי לדברים (רלז‪ ,‬עמ' ‪ )270‬מרחיב את אפשרות הגירושין לכל‬
     ‫מקרה שקיים איסור נישואין עם אישה זו‪ .‬ואלה דבריו‪" ' :‬ולו תהיה לאשה" –‬
     ‫מלמד ששותה בעציצו‪ ,‬ואפילו היא חגרת ואפילו היא סומה ואפילו היא מוכת‬
     ‫שחין‪ .‬נמצא בה דבר זימה‪ ,‬או שאינה ראויה לבוא בישראל‪ ,‬יכול יהא רשיי‬

                      ‫לקיימה? תלמוד לומר‪" :‬ולו תהיה לאשה" – אשה הראויה לו'‪.‬‬

     ‫(יד) ההצדקה להטלת עונש מוות על איבוד הבתולים (פסוק כא)‪ :‬יפת מבחין בין‬
     ‫נערה שנתפתתה ואיבדה את בתוליה אך אינה חייבת מיתה לבין הנערה שלא‬
     ‫נמצאו לה בתולים‪ ,‬שעונשה מוות‪ .‬לדעת יפת‪ ,‬ההבדל נעוץ בכך שהמפו ָתה 'נלקחו‬
     ‫בתוליה ללא נישואין ואין היא חייבת מיתה'‪ ,‬ואילו הנערה במקרה שלפנינו זינתה‬
     ‫קודם נישואיה וחשבה שתוכל לחמוק ללא עונש על מעשיה כי בעלה לא ירגיש‬
     ‫בהיעדר בתוליה‪' :‬לכן אמר הכתוב שתיהרג אם לא נמצאו לה בתולים בשעה‬
     ‫שבאה אל האיש‪ .‬ההבדל בין זו לבין המפותה הוא‪ ,‬שעניינה של ההיא (=המפותה)‬
     ‫התפרסם ולכן ניצלה ממיתה‪ ,‬ואילו זאת הסתירה את עניינה ונתחייבה מיתה'‬

                                                     ‫(לעיל‪ ,‬סעיף ב‪ ,1‬סוף פסוק כ)‪.‬‬
     ‫הרעיון שהאישה תשלם בחייה על אבדן הבתולים אינו מתקבל בקלות על‬
     ‫דעת חז"ל‪ ,‬שכן התורה עצמה פוטרת את הנערה המתפתה מכל עונש‪ ,‬ומדוע‬

       ‫אפוא תיענש הנערה בחומרה כה רבה אם התגלה בדיעבד שהיא אינה בתולה?‬
     ‫בעיה זו אינה קיימת כלל לפי הפרשנות המאוחרת של ההלכה‪ ,‬המחייבת‬
     ‫שיהיו עדים לשם הרשעת הנערה‪ ,‬כפי שיטת רבי עקיבא‪ ,‬שהפכה שלטת בשיח‬
     ‫ההלכתי של חז"ל‪ .‬ברם‪ ,‬כבר ציינו לעיל‪ ,‬כי ההלכה הקדומה הייתה קרובה יותר‬
     ‫לפשוטו של מקרא‪ ,‬וזו לא רק עמדתו של רבי אליעזר אלא אף עמדתו של רבי‬
     ‫ישמעאל‪ .‬אם כן‪ ,‬על מה סמכו אותם חכמים בקביעתם שיש להטיל עונש מוות‬
     ‫על הנערה? קושי זה הביא פרשנים ואף חוקרים לדחוק את עמדתם של החכמים‬
     ‫הדוגלים בהלכה הקדומה לתוך הסד של התפיסה המאוחרת מבית מדרשו של‬

                                                                     ‫רבי עקיבא‪166.‬‬

       ‫משפטי יסודי – רעיון שמקורו ברבי ישמעאל – לשם פרשנות הלכתית על פי שיטת רבי עקיבא‪:‬‬
       ‫' "ופרשו השמלה" – מלמד‪ ,‬שבאין עדים של זה ועדים של זה ובוררין את הדבר כשמלה חדשה'‪.‬‬
       ‫מכאן קצרה הדרך לראות גם בדברי רבי ישמעאל מטפורה לבירור האמת רק בעזרת עדים (ראו‬

                                                                                  ‫לעיל‪ ,‬הערה ‪.)123‬‬
                                                           ‫‪ 	167‬על 'בית הסקילה' ראו‪ :‬משנה‪ ,‬סנהדרין ו‪ ,‬א‪.‬‬
   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206