Page 199 - גנזי קדם יא
P. 199
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 197
עוד קודם לכן מבאר יפת ,שהקנס ניתן לאבי הנערה משום שהבעל 'הוציא שם
מגונה על בתולות 162ישראל'.
האשמת הבעל בהוצאת שם רע על 'בתולות ישראל' נזכרת גם בדרשת הספרי
לדברים (רלז ,עמ' " ' :)270כי הוציא שם רע" – לא על זו בלבד הוציא שם רע,
אלא על כל בתולות ישראל' .אמנם ,מלשון הרבים שכתב יפת – 'בתולות' במקום
'בתולה' – לא ניתן לקבוע שכוונתו למדרש זה ,אך יש כאן הסכמה משותפת,
שהוצאת שם רע על בתולת ישראל גרועה מהוצאת שם רע על כל אדם אחר
מישראל .ייתכן שהבתולות אמורות להיות שמורות יותר מאחרים ,ופגיעה בשמן
הטוב הוא למעשה פגיעה בשמה הטוב של החברה כולה.
מן הניסוח של יפת ניתן להסיק מסקנה נוספת :גם אדם זר – ולאו דווקא
הבעל – יכול להגיש תלונה על הנערה ,ואם הוכח שהוציא עליה שם רע יהיה
עליו לשלם את הקנס הנקוב .אולי זו הסיבה לכך שיפת מדגיש את הדברים בקשר
לקנס ולעונש המלקות ולא בזיקה לדרישה 'ולו תהיה לאשה' ,שאינה מתאימה
במקרה שהגבר אינו בעלה ,שהרי היא כבר נשואה163.
ברם ,לא ברור אם אכן זו כוונת דבריו של יפת ,לאור העובדה שהוא עצמו
קבע כי חובה על הבעל להיות נוכח במשפט' :את האמירה הזאת אומר האיש
שבא אליה ,ואסור שיאמר אותה מישהו אחר ,ויחד עם זאת האמירה תהיה164
לפני אנשים אשר מעידים עליו את מה שאמר' (לעיל ,סעיף ב ,1פסוק יד) .אמנם,
אפשר שיפת מחלק בין דינו של בעל המוציא שם רע ,שעליו נאמר 'ולו תהיה
לאשה' ,לבין זר המוציא שם רע ,שייענש רק בקנס ובמלקות .ואולם ,סביר יותר
שכוונתו של יפת לא הייתה אלא לבאר את לשון הכתוב' :כי הוציא שם רע על
בתולת ישראל' ,מבלי לדייק מכאן ,בניגוד לפשט הכתובים ,שאפשר להרחיב את
הדין של מוציא שם רע גם על מי שאינו הבעל.
(יג) גבולות ההוראה 'ולו תהיה לאשה' (פסוק יט) :יפת מדגיש ,שהמילים 'ולו תהיה
לאשה' מלמדות שהבעל 'אנוס' ואין באפשרותו לנתק את קשר הנישואין בינו לבין
אשתו ביוזמתו .ואולם האישה ואביה רשאים לעשות זאת ,שהרי הוא אמר עליה
162במקור הערבי 'עואתק' (בלשון רבים).
1 63אין מקום לפרש שה'עונש' האמור כאן מתייחס גם לסנקציה של 'ולו תהיה לאשה' ,לאור העובדה
שהענישה מוצמדת במקרא דווקא לקנס הכספי' :וענשו אותו מאה כסף'.
1 64על מילה זו ראו בתרגום פירושו של יפת ,לעיל ,הערה .59
