Page 196 - גנזי קדם יא
P. 196
194ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
זה לבין ה'דרהם' הערבי ,שלכל היותר הגיע למשקל של גרם וחצי 152.ניתן להסביר
זאת בכך שיפת מפרש את המילה 'כסף' במשמעות של המטבע המקומי.
גמישות כזאת בבחירת המטבע המקומי אינה קיימת במקורות חז"ל לגבי
קנס המוציא שם רע ,אבל מצאנו אותה לגבי הכתובה:
נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל – נותן לה ממעות ארץ
ישראל; נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בקפוטקיא – נותן לה ממעות
ארץ ישראל; נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בארץ ישראל – נותן לה ממעות
ארץ ישראל .רבן שמעון בן גמליאל אומר :נותן לה ממעות קפוטקיא; נשא
אשה בקפוטקיא וגירשה בקפוטקיא – נותן לה ממעות קפוטקיא (משנה,
כתובות יג ,יא).
משנה זו מתייחסת לכתובה ,שלכאורה יש לה שיעור מוגדר ,ובכל זאת היא
מצביעה על מרחב תמרון אפשרי לפי סוג המטבע .המחלוקת בין סתם משנה לרבן
שמעון בן גמליאל מתייחסת רק למקרה מסוים ,אבל העיקרון שסכום הכתובה
נקבע לפי המטבע המקומי מוסכם על שני הצדדים .לכל הדעות כאשר 'נשא אשה
בקפוטקיא וגירשה בקפוטקיא – נותן לה ממעות קפוטקיא' ,אף שמעות ארץ
ישראל ,שהן ה'מטבע הצורי' (=שקל הקודש) ,יקרות יותר153.
בכך שונה הכתובה מן התשלומים האחרים הנזכרים בתורה ,שבהם התשלום
הוא תמיד ב'כסף צורי' .וכך מובא בתוספתא:
המוציא שטר בבל – גובה עליו כסף בבל; ארץ ישראל – גובה עליו כסף
ארץ ישראל .היה כתוב סתם – מוציאו בבבל ,גובה עליו כסף בבל ,בארץ
ישראל – גובה עליו כסף ארץ ישראל .היה כתוב בו כסף סתם – הרי זה
גובה כל (זמן) [מקום] 154שירצה ,מה שאין כן בכתובת אשה .נשא אשה
בארץ ישראל וגירשה בארץ ישראל – נותן לה כסף ארץ ישראל[ .בא"י
וגרשה בבבל – נותן לה כסף א"י .בבבל וגרשה בא"י – נותן לה כסף
א"י] 155.רבן שמעון בן גמליאל אומ'( :במקום הנשואין) 156כתובת אשה
152ראו סקירתו של דרור פיקסלר' ,מדות ושיעורי תורה בפירוש המשנה לרמב"ם' ,בד"ד( 12 ,תשס"א) ,עמ'
,40על השינויים בערך הדרהם.
1 53ראו באריכות אצל ליברמן (לעיל ,הערה ,)137עמ' ,99שורות .62–61
1 54כתיקונו של ליברמן ,שם ,שורות ( 56–55וכן במקבילה :בבא בתרא יא ,ג ,מהדורת צוקרמאנדל ,עמ' .)413
1 55ליברמן ,שם ,שורות ,58–56כתב שקטע זה הושמט בשל דילוג על ידי הדומות בכ"י וינה וארפורט,
והשלים במהדורתו על פי הדפוס הראשון.
156ליברמן (שם ,שורות )59–58מחק מילים אלה על פי רוב עדי הנוסח.
