Page 193 - גנזי קדם יא
P. 193
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 191
דרשה מנומקת אפשר למצוא במדרש תנאים לדברים (כב ,יח ,עמ' " ' :)140ולקחו
זק' הע' הה' (=זקני העיר ההיא) את הא' (=האיש) ויסרו אתו" – במכות .אתה
אומר במכות ,או אינו אלא ממון? וכשהוא אומר" :וענשו אתו מאה כס' "
(=כסף) – הרי ממון אמור .הא מה אני מקיים "ויסרו אתו"? במכות' .מדרש זה
קובע בפירוש ,כי הפועל 'וייסרו' מורה על עונש מלקות (כפי שעולה גם ממקורות
נוספים) 143.לאחר מכן המדרש דן באפשרות שמדובר בענישה ממונית אך דוחה
אותה ,משום שכבר נזכר בפרשה זו עונש ממוני' :וענשו אותו מאה כסף' .לכן לא
נותר לנו אלא לפרש שמדובר בעונש שאינו ממוני – מלקות.
לגבי שיעור המלקות ,בספרות חז"ל יש הסכמה על שלושים ותשע מלקות144.
לעומת זאת ,יפת מותיר את המקרא בעמימותו בשאלה זו ,ומניח את מספר
המלקות לשיקול דעתם של הדיינים.
(י) משמעות התשלום של מאה השקלים ויחסו למוהר (פסוק יט) :בעקבות דחיית
טענתו של הבעל ,בית הדין קונס אותו בסכום של 'מאה כסף' ,וקנס זה ניתן לאבי
הנערה .לדעת יפת ,סכום הקנס שווה למאה דרהם .הוא ניתן לאבי הנערה ולא לה
אף שהבעל ניסה לפגוע בשמּה הטוב ,כדי שהבעל לא יוכל ליהנות ממנו בטענה
שכל מה שקנתה אישה קנה בעלה ,או מסיבה אחרת שה' לא גילה לנו.
עם זאת ,יפת מדגיש שהמילים 'וענשו ֹאתו' מלמדות ,כי 'במאה הדרהם
הללו אין דבר מהמוהר ,כפי שהיו מי שאמרו ,שהאיש הזה ביקש לאבד את זכות
הבתולים שהוא חמישים דרהם ,לכן הוכפל עליו [הסכום]' .ובמילים אחרות,
'מאה כסף' הם קנס בלבד ולא מוהר.
בספרות חז"ל ,לעומת זאת ,קיימת הסכמה כמעט גורפת שתשלום חמישים
143לפי רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש ,מן המוציא שם רע למד רבי מאיר" ' :ויסרו אותו" – מכות,
"וענשו אותו" – ממון' (ירושלמי ,כתובות ג א ,כז ע"ב) .רבי מאיר מפרש את המילים הסתומות 'ויסרו
אותו' האמורות בבן סורר ומורה לאור מובנן של מילים אלה בפרשת המוציא שם רע .היות שבמוציא
שם רע נאמר גם 'וייסרו' וגם 'וענשו' ,ולגבי 'וענשו' ברור שמדובר בממון ,שהרי נאמר 'וענשו אותו מאה
כסף' ,דייק רבי מאיר ש'וייסרו' אינו יכול להיות עונש ממון ,שהרי עונש ממוני כבר נאמר במוציא שם
רע ,ולפיכך אנו חייבים לפרשו כעונש גופני.
1 44במשנה רווח המונח 'סופג את הארבעים' (לדוגמה :כלאים ח ,ג; יבמות יא ,ה; נזיר ד ,ג) או 'לוקה את
הארבעים' (פסחים ז ,יא; וכן בתוספתא – לדוגמה :כלאים א ,טו ,מהדורת ליברמן ,עמ' ;206–205ביצה
ד ,ד ,מהדורת ליברמן ,עמ' .)300ואולם במשנה ,מכות ג ,י–יא ,מובאת מחלוקת תנאים' :כמה מלקין
אותו? ארבעים חסר אחת ,שנאמר" :במספר ארבעים" (דברים כה ,ג) – מנין שהוא סמוך לארבעים.
רבי יהודה אומר :ארבעים שלמות הוא לוקה .והיכן הוא לוקה את היתירה? בין כתפיו' .מקורה של
הלכה זו במדרשם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל ,החולקים על רבי יהודה (ראו :מדרש תנאים לדברים
כה ,ג ,עמ' .)163
