Page 190 - גנזי קדם יא
P. 190
188ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
מן הצד האחר .המנהג השני נראה כפיתוח של המנהג הראשון ,כי השושבינים
לא רק השגיחו מבחוץ אלא גם נכחו בפועל במקום שבו החתן והכלה ישנו140.
מנהגים אלה מלמדים עד כמה גבוהה הייתה הרגישות לזיוף הבתולים ,ואגב
כך הם גם מעידים שתפקיד ההורים בהשגחה על ראיות הבתולים היה אפסי
בפועל .את מקומם של ההורים החליפו ,כאמור ,השושבינים .יש להניח אפוא
שההתייחסות המקראית להורים התפרשה כתיאור של המציאות ולא כפרטי חוק
מחייבים דווקא.
אכן ,תפקיד השושבינים אינו מופיע במקורות חז"ל בקשר לדין של מוציא
שם רע אלא בזיקה לטענת הבתולים .גם במדרשו של רבי ישמעאל (לפחות כפי
ששרד בידינו במדרש הגדול) אין התייחסות לשושבינים בקשר למוציא שם רע,
והדבר מלמד שגם רבי ישמעאל ,שראה חשיבות בשמירת סדין הבתולים כאחת
הראיות לחפותה של הנערה ,לא מצא לנכון לקשור לכך את השושבינים במדרש
ההלכה שלו .אכן ,בניגוד לגישתו של יפת ,רבי ישמעאל לא האריך בפרטי תפקידם
של ההורים ,ככל הנראה משום שראה בכך תפאורה קזואיסטית יותר מאשר
מערכת מפורטת של הנחיות .לפיכך הוא לא טרח לעסוק בפירוט בשאלת זהותם
של השושבינים ולא באופן השמירה הטכני על הבתולים .הוא הסתפק בהנחיה
הכוללת 'שיבררו הדבר כשמלה' ,שמשמעה הנחיה עקרונית לבדוק את הראיה
הנסיבתית עד תום ,ללא הטלת מגבלות או הנחיות פורמליות על חקירה זו.
(ז) תפקידם של ההורים במשפט – חלקה של האם (פסוק טו) :ה ֵאם חייבת לקחת
את הבגד ולהוציא אותו לבית הדין יחד עם בעלה ,אבי הנערה ,שנאמר 'והוציאו'.
ואולם רק האב מדבר בפני בית הדין ,ככתוב' :ואמר אבי הנערה' .החובה להוציא
את הבגד מוטלת על שני ההורים משום שהתורה מטילה עליהם אחריות משותפת
לגורל בתם.
בתרא ט ,ד) ובתוספתא (בבא בתרא י ,ז–ח ,מהדורת ליברמן ,עמ' )164מתוארת השושבינּות כהסכם
ממוני ,המשקף מחויבות ממונית מוגדרת ,ה'מוחזרת' ביום שבו השושבין נושא אישה (ראו :ששה סדרי
משנה ,מפורשים בידי חנוך אלבק ,ירושלים–תל אביב תשי"ב–תשי"ט; בבא בתרא ט ,ד ,ד"ה 'חזרה
שושבינות') .השושבין נחשב לקרוב באופן אישי לבן הזוג שעמו (ראו למשל :בבלי ,גטין נז ע"א; מדרש
תנאים לדברים א ,יא ,עמ' ;7דברים רבה ,דברים ,ג ,מהדורת ליברמן ,עמ' )2והוגדר 'אוהבו' ,והוא פסול
מלהעיד עליו (משנה ,סנהדרין ג ,ה) .ראו סקירתו של יקותיאל יעקב נויבאואר ,תולדות דיני הנישואין
במקרא ובתלמוד ,ירושלים תשנ"ד ,עמ' .54–53
140על מקבילות למנהג זה בתרבויות אחרות ראו :נויבאואר ,שם .לדעת נויבאואר ,השושבינים היו במקורם
עדי הביאה ,שלדעתו היא צורת הנישואין הקדומה (שם ,עמ' .)44–36הוא עמד על כך שמנהג הייחוד
עם השושבינים היה בעייתי למדי (שם ,הערה ,)27וקשה היה לחכמים להסכים לכך .לדעת נויבאואר,
הברייתות שבתלמודים מיתנו את המשמעות החריפה של הנוהג האמור על ידי החלפת המילה 'מקום'
במילה 'בית' (אבל עיינו :ליברמן [לעיל ,הערה ,]137עמ' ,194שורות .)30–29
