Page 189 - גנזי קדם יא
P. 189
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 187
את תפקיד ההורים כשומרי הבתולים ,ובמידת מה גם את תפקיד הנשים
הנאמנות ,מייעדים מקורות חז"ל לשושבינים .וכך נאמר בתוספתא (כתובות א,
ד ,מהדורת ליברמן ,עמ' :)58–57
אמר רבי יהודה :ביהודה בראשונה היו מפשפשין את החופה ואת החתן
ואת הכלה שלשה ימים קודם לחופה ,ובגליל לא נהגו כן .ביהודה בראשונה
היו מיחדים את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם לחופה כדי שיהא
לבו גס בה ,ובגליל לא נהגו כן .ביהודה בראשונה היו מעמידין שושבינין
שנים ,אחד משל בית חתן ואחד משל כלה ,ואע"פ (=ואף על פי) כן לא
היו מעמידין אלא לנישואין ,ובגליל לא נהגו כן .ביהודה בראשונה היו
שושבינין ישנין במקום שחתן וכלה ישינין ,ובגליל לא נהגו כן .כל שאינו
נוהג כמנהג זה אינו יכול לטעון טענת בתולים.
במקור זה מספר רבי יהודה על מנהגים שונים שהיו ביהודה 137,שתכליתם למנוע
משני הצדדים העלאת טענות הקשורות באמינות הבתולים .המנהג הראשון היה
לערוך בדיקה פולשנית לשני בני הזוג טרם כניסתם לחופה ,כדי שלא יוכלו להכניס
אמצעי זיוף :חיקויים לדם מצד האישה וחומרים להסרת הדם מצד הבעל138.
המנהג השני פתר את הבעיה באופן שונה במובהק :החתן והכלה התייחדו עוד
בבית אביה ,וכך לעולם לא יכול היה הבעל לטעון טענת בתולים לאחר החופה.
שני המנהגים האחרונים קשורים בהעמדת שושבינים – אותם מלווים
שתפקידים שונים נקשרו בשמם במקורות 139.המנהג האחד הוא עצם העמדת
השושבינים :מפקחים המייצגים את האינטרס של הצד האחד ומונעים זיופים
137הבבלי (כתובות יב ע"א) עמד על כך שהמנהגים סותרים זה את זה ,שהרי אם מייחדים את החתן והכלה,
שוב אין ערך לפשפוש ,שהרי כבר התייחדה עמו ואולי נבעלה .ההבנה התלמודית היא שרבי יהודה
מוסר כאן עדות על מנהגים ממקומות שונים ביהודה (עיינו :שאול ליברמן ,תוספתא כפשוטה ,ז ,סדר
נשים (א) ,ניו יורק ,1995עמ' ,194שורות .)25–24
1 38ראו :רש"י לכתובות יב ע"א ,ד"ה 'למשמש' (ובעקבותיו בפרשני התוספתא :מנחת ביכורים [בתוך
מהדורת וילנא] ,ד"ה מפשפשין; וראו גם :חסדי דוד הארוך ,מהדורת וגשל ,ירושלים תשנ"ד ,עמ'
קד–קה) .
139השושבינּות מוזכרת בהקשרים שונים במקורות חז"ל .השושבין מופיע כשדכן היוצר את הקשר בין שני
בני הזוג (אבות דרבי נתן ,מהדורת שכטר ,נוסח א ,פרק ד ,עמ' ;19שם ,נוסח ב ,פרק ח ,עמ' ;23בבלי,
ברכות סא ע"א; עירובין יח ע"ב) .השושבין היה מעורב בנישואין ונחשב שותף לקשר הנישואין .כך,
למשל ,סוגיית הירושלמי (עבודה זרה א ט ,מ ע"ב) מנמקת את האיסור לעשות שושבינות לגוי משום
'לא תתחתן בם' (דברים ז ,ג)ִ .קרבה זו מתבטאת גם בהלכה הפוטרת את השושבינין 'וכל בני החופה'
מתפילה ומתפילין לאורך כל שבעת ימי המשתה (עיינו :תוספתא ,ברכות ב ,י ,מהדורת ליברמן ,עמ' .)8
בדומה לכך נקבע לשושבינים ולבני החופה פטור ממצוות הסוכה (בבלי ,סוכה כה ע"ב) .במשנה (בבא
