Page 186 - גנזי קדם יא
P. 186
184ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
על כל פנים ,יפת מציע כאן רעיון ,שסיבת ההרשעה אינה עצם היעדר הבתולין
אלא היעדר הבתולין על רקע הציפייה להם על סמך אמירה מפורשת 130.מן הראוי
לבדוק עד כמה רעיון כזה יכול להסביר את הקשיים בהבנת ההיגיון של החוק על
פי ההלכה הקדומה ,שמייצג אותה רבי אליעזר ,ובמידה רבה גם רבי ישמעאל.
(ד) אישה שאין לה דמים בגלל טבעה (פסוק יד) :מדבריו של הבעל 'לא מצאתי
לה בתולים' יפת מוסיף ומדייקֶׁ' ,שּלּו היה מוצא בתולים בשיעור דרהם ,פחות או
יותר ,לא הייתה לו טענה נגדה ,לפי שהכתוב לא קבע לו כמות' ,ויש נשים שדמן
רב ונשים שדמן מועט.
העיסוק המועט בבתולים בהקשר של מוציא שם רע במקורות חז"ל אינו
מקרי .התקבלותה של שיטת רבי עקיבא ,יחד עם העובדה שבלאו הכי לא דנו
דיני נפשות לאחר החורבן 131,מיעטו את החשיבות של העיסוק בראיית הבתולים
בדין מוציא שם רע .ואולם ,הצורך בבירור בתולים נותר בעינו בהקשר הממוני,
במסגרת טענת הבתולים שנדונה בפרק א של מסכת כתובות .ואכן ,מצאנו
התייחסות לאישה שאין לה דם בטבעה ,וראינו שהיא נפטרת מטענת הבתולים
של הבעל כאשר הוכיחה שזו תכונה משפחתית 132.אף מצאנו פטור במקרים
שבהם לא היה דם ,אם ניתן היה להוכיח שהדם לא יצא משום שהאישה הייתה
במצב גופני נחות133.
(ה) תפקידם של ההורים במשפט – חלקו של האב (פסוק טו) :לדעת יפת ,על
ההורים להוציא את הבתולים אל זקני בית הדין כחלק מחובתם כלפי בתם ,שמא
לא יוכח שנמצאו לנערה בתולים ובית הדין יפסוק להורגה .חובה זו מוטלת על
1 30ואולי אף על סמך הבנה שבשתיקה ,ראו למשל :משנה ,כתובות א ,ב.
1 31נראה שהעיסוק בדיני נפשות נפסק עוד לפני החורבן; עיינו :בבלי ,סנהדרין מא ע"א.
1 32כך בבבלי ,כתובות י ע"ב' :ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל הזקן ,אמר לו :רבי ,בעלתי ולא מצאתי
דם .אמרה לו :רבי ,ממשפחת דורקטי אני ,שאין להן לא דם נדה ולא דם בתולים .בדק רבן גמליאל
בקרובותיה ומצא כדבריה .אמר לו :לך זכה במקחך ,אשריך שזכית למשפחת דורקטי .מאי דורקטי?
דור קטוע .אמר רבי חנינא :תנחומים של הבל ניחמו רבן גמליאל לאותו האיש ,דתני רבי חייא :כשם
שהשאור יפה לעיסה ,כך דמים יפים לאשה'.
133בבלי ,כתובות שם' :ההוא דאתא לקמיה דרבי ,אמר ליה :רבי ,בעלתי ולא מצאתי דם .אמרה לו:
רבי ,עדיין בתולה הייתי ,ושני בצורת הוה .ראה רבי שפניהם שחורים ,צוה עליהן והכניסום למרחץ
והאכילום והשקום והכניסום לחדר ,בעל ומצא דם ,אמר לו :לך זכה במקחך .קרי רבי עליהם" :צפד עורם
על עצמם יבש היה כעץ" (איכה ד ,ח)'.
