Page 181 - גנזי קדם יא
P. 181

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪179‬‬

‫תלוי בצווארו ואין על הדיינים דבר‪ ,‬לפי‬       ‫כאן צדק או כדב ואדא קאל בעד דלך לא‬
‫שאומרו‪' :‬מצאתי בתולים' הוא עדות על‬                              ‫מצאתי לם יקבל מנה‪.‬‬
‫עצמו‪ ,‬בין אם זה אמת ובין אם זה שקר‪,‬‬
‫ואם הוא אומר לאחר מכן 'לא מצאתי' – אין‬      ‫פאדא פעל ר ִגל הדא אלפעל אעני ישהד עלי‬
                                            ‫נפסה באנה מצא בתולים וכאן כאדב (‪ )15‬פי‬
                           ‫מקבלים ממנו‪.‬‬     ‫דלך כאנת אלמרה חראם אן יאתיהא בעד‬
‫אם האיש עשה את המעשה הזה‪ ,‬כלומר‬             ‫דלך ולא ימכנה אן יקול לא מצאתי ולא י ִגוז‬
‫הוא מעיד על עצמו שהוא מצא בתולים‬
‫ושיקר בכך‪ ,‬אסור לו לבוא על האישה אחר‬                        ‫לה תרכהא אלמנות חיות‪.‬‬
‫כך‪ ,‬ואין הוא יכול לומר 'לא מצאתי'‪ ,‬ואסור‬    ‫פאמא אלדליל עלי אנה לא י ִגוז אן יאתיהא‬
                                            ‫לאן קד ימכן אן יכון לחקהא חאל והי‬
            ‫לו לעזוב אותה אלמנות חיות‪.‬‬      ‫ממלכה‪ .‬פיכון קד אתא מרה ר ִגל ולאן אללה‬
‫ההוכחה לכך שאסור לו לבוא עליה‪ ,‬לפי‬          ‫תע' קד אלזמהא לאלדי אתאהא מן קבל אן‬
‫שייתכן שאירע לה מקרה והיא מאורסה‪.‬‬           ‫תמלך פעלי אלו ִגהין ִגמיעא (‪ )20‬לא י ִגוז לה‬
‫ואפשר שבא על אשת איש‪ ,‬ומכיוון שה'‬
‫יתעלה חייב אותה למי שבא עליה‪ 118‬קודם‬                                 ‫אלתקדם אליהא‪.‬‬
‫לכן לפני שתתארס‪ ,‬הרי שעל פי שתי‬             ‫פאלדי ימכנה אן יפעל הו אן יעטיהא מהרהא‬
                                            ‫ויכ'ר ִגהא ויקול אני באג'ץ' להא ויתוב אלי‬
          ‫האפשרויות אסור לו לבוא אליה‪.‬‬      ‫רבה אד כאן י ִגב [דף ‪ 201‬ע"ב] עליה ישהר‬
‫מה שהוא יכול לעשות‪ 119‬זה לתת לה את‬
‫המוהר שלה ולהוציא אותה ולומר‪' :‬אני‬                   ‫אמרהא עלי אלחכאם חתי תקתל‬
‫שונא אותה'‪ ,‬וישוב אל אלוהיו‪ ,‬לפי שעליו‬
‫לפרסם את עניינה בפני הדיינים כדי‬            ‫ואן עלם בה אנהא טלקהא לם ילזמהא הי‬
                                            ‫שיא לאן קו' ענד אלחאכם ממכן ולא י ִגוז‬
                                 ‫שתיהרג‪.‬‬    ‫קתלהא בממכן וי ִגוז אן תזו ִג לאן אן כאן‬
‫ואם נודע שהוא גירש אותה אין היא חייבת‬       ‫אתאהא ר ִגל קבל הדא פקד חרמהא עליה‬
‫דבר‪ ,‬לפי שאמירתו לדיין נאמנת ואסור‬          ‫הדא אלתאני וקד טלקהא הדא (‪ )5‬פ ִגאיז‬
‫להורגה ומותר לה להינשא‪ ,‬מכיוון שאם בא‬
‫עליה איש לפני כן הרי הוא אסר אותה עליו‪,‬‬                          ‫תזוי ִגהא עלי כל ו ִגה‪.‬‬
‫על השני‪ ,‬והלה גירש אותה‪ ,‬לכן מותר לה‬

                      ‫להינשא בכל מקרה‪.‬‬

‫יפת‪ ,‬לבעל יכול להיות הסבר נוסף לחזרתו מטענתו הראשונה‪ :‬הוא באמת לא מצא בתולים‪ ,‬אבל בגלל‬
                          ‫אהבתו הרבה לנערה הסתיר זאת‪ ,‬ועתה הוא מתחרט ומגלה את האמת‪.‬‬

‫‪ִּ' 	118‬כי ִי ְמ ָצא ִאיׁש ַנ ֲע ָר ְבתּו ָלה ֲאֶׁשר ֹלא ֹא ָרָׂשה ּו ְת ָפָׂשּה ְוָׁש ַכב ִעָּמּה ְו ִנ ְמ ָצאּו‪ְ .‬ו ָנ ַתן ָה ִאיׁש ַהּׁ ֹש ֵכב ִעָּמּה ַל ֲא ִבי‬
‫ַהַּנ ֲע ָר ֲח ִמׁ ִּשים ּ ָכ ֶסף ְול ֹו ִת ְה ֶיה ְל ִאׁ ָּשה ַּת ַחת ֲאֶׁשר ִעָּנּה ֹלא יּו ַכל ַׁשְּל ָחּה ּ ָכל ָי ָמיו' (דברים כב‪ ,‬כח–כט)‪ .‬ראו‬

                                                                            ‫להלן‪ ,‬הערה ‪.184‬‬
                                         ‫‪ 1	19‬במקרה שהנערה אכן זינתה והבעל לא מצא לה בתולים‪.‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186