Page 182 - גנזי קדם יא
P. 182
180ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא
.2דיון והשוואה לפרשנות חז"ל
(א) ושם לה עלילות דברים (פסוק יד) :יפת שולל את האפשרות שדין מוציא שם
רע יחול על ידי אדם זר ,שמעליל על אישה מסוימת שנאפה או שלא הייתה
בתולה בנישואיה .יפת מדגיש' :את האמירה הזאת אומר האיש שבא אליה ,ואסור
שיאמר אותה מישהו אחר' .דרישה מעין זו מצאנו במקורות חז"ל' :בעי רב אשי:
הוציא שם רע על הנישואין הראשונים ,מהו? על נשואי אחיו ,מהו? פשוט מיהא
חדא ,דתני ר' יונה" :את בתי נתתי לאיש הזה" (דברים כב ,טז) – לזה ולא ליבם'
(בבלי ,כתובות מו ע"א) .כל הדיון מוגבל לאנשים שיש להם זיקת נישואין כלשהי
לנערה ולא למעלילים סתם .מקורות אלו מאוחרים יחסית ושייכים לתקופה שבה
כבר שלטה בכיפה שיטת רבי עקיבא ,הדורשת שהתביעה תתבסס על עדים ולא
תסתפק בכך שהבעל לא מצא בתולים .בכל זאת ,מקורות אלה אינם מבקשים
להרחיב את הדין של מוציא שם רע למעליל שאינו הבעל ,והם התלבטו רק ביחס
למקרים שבהם יש לגבר הזה קשר אישות כלשהו עם הנערה.
(ב) מה הם 'עלילות דברים' (פסוק יד)? במדרשי ההלכה מפורש ,ש'עלילות הדברים'
הן הטענה בדבר בתולי הנערה .וכך נאמר בספרי לדברים (רלה ,עמ' :)268–267
' "ושם לה עלילות דברים" – יכול אפילו אמר לה הקדחת התבשיל והיא לא
הקדיחה? תלמוד לומר" :עלילות דברים" "עלילות דברים" לגזירה שוה :מה
"עלילות דברים" האמור להלן טענת בתולים ,אף "עלילות דברים" האמור כאן
טענת בתולים'120.
ברם ישנו בכל זאת הבדל ,לפחות על פי הספרי 121,בין 'עלילות דברים' לבין
הוצאת שם רע ,ומשום כך הוא קובע במפורש בהמשך דבריו ,שאין מדובר רק
על עסקי בתולים ממש אלא גם על כל טענה בדבר קיום יחסי מין ,אף כאלה
שאינם פוגעים בבתולים' :אי מה עלילות דברים האמור להלן מקום בתולים,
אף עלילות דברים האמור כאן מקום בתולים .מנין לרבות ביאה אחרת? תלמוד
לומר" :והוציא עליה שם רע" '.
הספרי לדברים ,שהוא מדבי רבי עקיבא ,לא ראה במונחים 'עלילות דברים'
ו'שם רע' מונחים מקבילים ,וביקש לדייק מכפל המונחים שישנם שני חטאים
120ראו גם :מדרש תנאים לדברים כב ,יג ,עמ' .139
1 21הסיפא אינה מובאת במדרש תנאים ,שם ,וייתכן שקטע זה הוכנס בטעות למדרש תנאים ,שהרי הוא
זהה לספרי .ראו :ספרי זוטא דברים – מובאות ממדרש תנאי חדש ,מהדורת מנחם כהנא ,ירושלים
תשס"ג ,עמ' ( 470במפתח) .בירושלמי ,כתובות ד ד ,כח ע"ב ,מובאת ברייתא זו במלואה ,בשינויים קלים.
