Page 179 - גנזי קדם יא
P. 179

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪177‬‬

‫והנשים תזהרנה את בנותיהן לבל יקרה להן‬            ‫אלנסא לבנאתהן לאלא ילחקהם חאל‪.‬‬
                             ‫מצב [דומה]‪.‬‬
                                            ‫ואו ִגב עלי אהל אלבלד ר ִגמהא נצ'יר מא‬
‫וחייב את אנשי העיר לרגום אותה בדומה‬         ‫או ִגבה פי בן סורר ומורה וסמא (‪ )5‬הדא‬
‫למה שחייב בבן סורר ומורה‪ .‬וכינה את‬          ‫אלפעל נבלה כמ' ק' כי עשתה נבלה בישראל‬
‫המעשה הזה 'נ ָבלה'‪ ,‬כפי שאמר‪' :‬כי עשתה‬      ‫פדל בהדא אלקול אן פעל אלזנות הו נבלה‬
‫נבלה בישראל'‪ .‬דיבור זה לימד‪ ,‬שמעשה‬          ‫והו מנכר ענד ישראל וכמ' ק' וכן לא יעשה‬
‫הזנות הוא נבלה והוא מגונה אצל ישראל‬         ‫ואדא כאן הדא אלפעל אלדי הו אקל מראתב‬
‫וכפי שאמר‪' :‬וכן לא יעשה' (בראשית לד‪ ,‬ז)‪.‬‬    ‫אלזנות קאל פיה כי נבלה וכן לא יעשה כאן‬
‫ואם על המעשה הזה‪ 109,‬אשר הוא המדרגה‬
‫הקלה ביותר של זנות‪ ,‬אמר‪' :‬כי נבלה‪ ...‬וכן‬                  ‫מן הו פוק דלך אצעב ואשר‪.‬‬
‫לא יעשה'‪ ,‬הרי מה שהוא מעל זה‪ 110,‬הוא‬
                                            ‫וקו' לזנות בית אביה יפיד פאידה כבירה והו‬
                   ‫חמור יותר וגרוע יותר‪.‬‬    ‫תעריפנא (‪ )10‬אן הדה אלמרה אלתי מא ו ִגד‬
‫באומרו‪' :‬לזנות בית אביה' יש תועלת גדולה‪,‬‬    ‫להא בתולים פי וקת אלדכ'ול אן תקים להא‬
‫והיא שלמדנו שאם לאישה הזאת‪ ,‬אשר לא‬          ‫אלביינה אן לחקהא עארץ' מא אמא וקעת‬
‫נמצאו לה בתולים בשעת הביאה‪ ,‬יש הוכחה‬        ‫מן מוצ'ע פימר מנהא אלבתולים ואמא מכת‬
‫שקרה לה מקרה כלשהו‪ ,‬או שנפלה ממקום‬          ‫עץ ומא ִגרי הדא אלמ ִגרי קד תכ'לצת מן‬
‫[כלשהו]‪ 111‬ונסתלקו ממנה הבתולים או‬          ‫אלקתל פאנה לו אמסך עלי קו' לא נמצאו‬
‫מוכת עץ וכדומה‪ ,‬היא ניצלת ממיתה‪ .‬לו‬         ‫בתולים לכאן י ִגב עלי כל ִגאריה אלתי לם‬
‫היה מסתפק באמירה‪' :‬לא נמצאו בתולים'‬         ‫י ִגד להא בתולים מן ִגהה אלר ִגל (‪ )15‬ילזמהא‬
‫הרי שכל נערה שהאיש לא מצא לה בתולים‬         ‫אלקתל ולמא קאל לזנות כ'ר ִג מא כאן ג'יר‬
‫חייבת מיתה‪[ .‬אבל] מכיוון שאמר 'לזנות' –‬
                                                                                ‫זנות‪.‬‬
                      ‫יצא מה שאינו זנות‪.‬‬    ‫פכל ִגאריה אלתי ילחקהא כ'רו ִג אלבתולים‬
                                            ‫פי בית אביהא י ִגב עלי אלמתוליין אמרהא‬
‫לכן‪ ,‬כל נערה שאירע לה שיצאו הבתולים‬         ‫אן ישהרו דלך ויזו ִגוהא עלי רסם אנהא ג'יר‬
‫בבית אביה‪ ,‬על הממונים‪ 112‬עליה לפרסם‬
‫זאת ולהשיא אותה על דעת שאינה בתולה‬

‫‪ 	109‬דהיינו מעשהו של שכם בן חמור‪ ,‬אשר עליו נאמר‪ּ' :‬ו ְב ֵני ַי ֲע ֹקב ָּבאּו ִמן ַהׂ ָּש ֶדה ְּכָׁש ְמ ָעם ַוִּי ְת ַעְּצבּו ָה ֲא ָנִׁשים‬
                         ‫ַוִּי ַחר ָל ֶהם ְמ ֹאד ִּכי ְנ ָב ָלה ָעָׂשה ְב ִיְׂש ָר ֵאל ִלְׁשּ ַכב ֶאת ַּבת ַי ֲע ֹקב ְו ֵכן ֹלא ֵי ָעֶׂשה'‪.‬‬

‫‪ 1	10‬הכוונה למעשה הזנות שזינתה הנערה בבית אביה‪ ,‬שהוא חמור יותר‪ ,‬לדעת יפת‪ ,‬ממעשהו של שכם בן‬
                                             ‫חמור‪ ,‬ועל כן גם מחייב עונש פומבי מרתיע במיוחד‪.‬‬

       ‫‪ 	111‬יפת אינו מאפיין את המקום שנפילה ממנו יכולה להסביר את היעדר הבתולים בשעת הביאה‪.‬‬
                                       ‫‪ 	112‬במקור הערבי 'אלמתוליין'‪ ,‬ואפשר לתרגמו גם 'האחראים'‪.‬‬
   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183   184