Page 175 - גנזי קדם יא

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪173‬‬

‫מי שאומר שכל מה שכתוב בכתובה בדבר‬ ‫פאלדי יקול אן כל מא כתב פי אלכתובה מן‬
‫ההכנסה שהאישה מכניסה לבעלה הוא‬ ‫אלדחל אלד'י תדכ'לה אלאמראה אלי אלזו ִג‬
‫לבעל‪ ,‬ואם היא תמות הוא יורש אותה‪,‬‬ ‫הו ללזו ִג ואדא מאתת הו וארתהא קאל אנה‬
‫[הוא] אומר שה' יתעלה ציווה שהכסף הזה‬ ‫אמר אללה תע' [דף ‪ 199‬ע"א] באן לא תעטא‬
‫לא יינתן לנערה‪ ,‬כדי שהבעל לא ייהנה‬ ‫הדה אלדראהם לל ִגאריה לאלא ינתפע בה‬
‫ממנו‪ 95.‬ויש אומרים‪ ,‬שהציווי הזה הוא‬ ‫אלזו ִג וקאל קום אן הדה אלאמר מן אללה‬
‫מה' יתעלה‪ ,‬שהכסף הזה יינתן לאב ואיננו‬ ‫תע' אן יעטא אלאב הדא אלמאל ולא נעלם‬

‫יודעים מה הטעם בכך‪.‬‬ ‫איש אלמעני פי דלך‪.‬‬
‫לולא אמר‪' :‬כי הוציא שם רע על בתולת‬ ‫ולו לם יקל כי הוציא שם רע על בתולת‬
‫ישראל' לא היינו יודעים מאיזה סיבה [הוא]‬ ‫ישראל למא עלמנא מן אי ו ִגה יסתחק‬
‫ראוי לעונש‪ 96‬ולקנס‪ ,‬לכן אמר‪' :‬כי הוציא‬ ‫אלאדב ואלג'רם פקאל כי הוציא (‪ )5‬שם‬
‫שם רע'‪ .‬ולּו הפסיק באומרו‪' :‬שם רע'‪ ,‬ולא‬ ‫רע ולו אמסך עלי קו' שם רע ולם יקל על‬
‫אמר 'על בתולת ישראל'‪ ,‬היינו מחייבים‬ ‫בתולת ישראל כנא נו ִגב עלי אן כל מן שנע‬
‫בדין הזה כל מי שאמר דברים מגונים על‬ ‫עלי אלנאס כאן הדא חכמה פלמא קאל על‬
‫בני אדם‪ ,‬אבל מכיוון שאמר‪' :‬על בתולת‬ ‫בתולת ישראל צאר הדא מכ'צוץ בבתולת‬
‫ישראל'‪ ,‬הרי זה [דין] מיוחד בבתולת ישראל‪.‬‬
‫ואין הכוונה בכך‪ ,‬שהוא‪ 97‬על מי שאמר דברי‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫גנאי כלשהם על בתולת ישראל‪[ ,‬לפי ש]‬ ‫וליס יריד בה אנה מן שנע עלי בתולת‬
‫השם הרע בבתולים הוא מה שמייחד אותה‬ ‫ישראל באי שי כאן ואלשם רע פי אלבתולים‬
‫ולא דבר אחר‪ ,‬וכל מי ששיקר ביחס לבתולה‬ ‫הו מא יכ'צהא דון ג'ירהא פכל מן כדב עלי‬
‫בכל מה שקשור לבתולים ראוי לעונש‬ ‫אלבתולה מן ִגהה אלבתולים (‪ )10‬אסתחק‬
‫ולקנס מהסיבה שתיארתי‪ ,‬והוא אומרו‪' :‬כי‬ ‫אלאדב ואלג'רם ללעלה אלתי וצפת והו קו'‬

‫הוציא שם רע על בתולת ישראל'‪.‬‬ ‫כי הוציא שם רע על בתולת ישראל‪.‬‬
‫פרשן אחר‪ 98‬אמר‪ ,‬כי התועלת ב'הוציא שם‬
‫וקאל מפסר אכ'ר אן אלפאידה פי הוציא שם‬

‫‪ 9 5‬יפת מנסה לענות על השאלה המתבקשת‪ :‬הרי המוציא שם רע ביקש לפגוע בשמה הטוב של הנערה‪,‬‬
‫ומדוע אביה דווקא‪ ,‬ולא היא‪ ,‬מקבל את מאה הכסף? התשובה שהוא משיב היא לפי הדעה שכל הכנסה‬
‫שהאישה מכניסה שייכת לבעלה‪ ,‬ומשמעות הדבר שהבעל היה זוכה בכסף הקנס שהוא עצמו נתן‬
‫לאשתו בעוון ניסיונו הכושל לפגוע בשמה הטוב‪ .‬כדי למנוע אפשרות מעין זו העניקה התורה את הכסף‬

‫לאבי הנערה ולא לנערה עצמה‪.‬‬
‫‪ 9 6‬במקור הערבי 'אלאדב'‪ .‬על הוראה זו של 'אדב' ראו‪ :‬בלאו (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)50‬עמ' ‪.7‬‬

‫‪ 97‬כלומר‪ ,‬העונש המתואר בפרשת מוציא שם רע‪.‬‬
‫‪ 9 8‬במקור הערבי‪' :‬מפסר אכ'ר'‪ .‬אין אנו יודעים למי כוונתו של יפת בהפניה זו‪ ,‬ואפילו לא ברור אם הוא‬
‫מתכוון לפרשן קראי או רבני‪ .‬מחויבותו של יפת לפרשנים הקראים שקדמו לו היא מן המפורסמות‪,‬‬
‫ומהערות רבות שהוא מעיר בחיבוריו השונים עולה‪ ,‬שהוא ביקש למקם את עצמו בגלוי כחניך‬