Page 173 - גנזי קדם יא
P. 173

‫'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות ‪171‬‬

‫אלכ'צם אלואחד תמכן פי נפסה תצדיקה דבריו‪ .‬ואולם הוא חייב לשמוע את דברי‬

‫ואנמא י ִגב אן יסמע כלאמהמא ִגמיעא פיצח שניהם ואז יתאמת לו עם מי הדין‪ ,‬כפי‬

‫ענדה אלחק מע מן הו כמ' ק' צדיק הראשון שאמר‪' :‬צדיק הראשון בריבו' (משלי יח‪ ,‬יז)‪.‬‬

‫בריבו וי ִגב איצ'א אן ידכר כל ואחד ח ִגתה כמו כן על כל אחד לטעון את טענתו ולדחות‬

‫וינפי ען נפסה אלכדב כמא אמר אלאב אן את השקר על אודותיו‪ ,‬כשם שציווה על האב‬

‫יחת ִג ען נפסה וידפע (‪ )5‬קול אלזו ִג בקו' לטעון בשם עצמו ולדחות את דברי הבעל‬

‫באומרו‪' :‬והנה הוא שם עלילות דברים'‪.‬‬         ‫והנה הוא שם עלילות דברים‪.‬‬

‫ודכר דעוי אלר ִגל ת'ם דכר תכדיבה כמ' ק' הזכיר את טענת האיש ואחר כך הזכיר את‬

‫ואלה בתי פיקול אלאב אן הדא אלר ִגל קד הכחשתו‪ ,‬כפי שאמר‪' :‬ואלה בתי'‪ 86.‬האב‬

‫קאל לי לא מצאתי לבתך בתולים והדא אומר‪ :‬האיש הזה אמר לי‪ :‬לא מצאתי לבתך‬

‫בתולים ואלה בתולי בתי‪.‬‬                      ‫בתולי בתי‪.‬‬

‫תם קאל ופרשו השמלה ולם יקל ופרש אחר כך אמר‪' :‬ופרשו השמלה'‪ ,‬ולא אמר‪:‬‬

‫השמלה כמ' ק' ואמר פי ִגוז אן יכון רא ִגע 'ופרש השמלה' כפי שאמר‪' :‬ואמר'‪ 87.‬ייתכן‬

‫אלי אלאב ואלאם אלדי דכרהמא קבל הדא שהוא‪ 88‬חוזר אל האב והאם שהזכירם קודם‬

‫וי ִגוז אן יכון רא ִגע אלי (‪ )10‬אלשהוד אלדין לכן‪ 89,‬וייתכן שהוא חוזר אל העדים אשר‬

‫כאנו חאצ'רין וקת בסט אלשמלה עלי פראש היו נוכחים בשעת פריׂשת השמלה על מיטת‬

‫האיש ו[בשעת] לקיחתה ממיטתו‪.‬‬                 ‫אלר ִגל ואכ'דהא מן פראשה‪.‬‬

‫ואלפאידה בבסטהא לישרפו אלשפטים התועלת בפריׂשתה היא שהשופטים יתבוננו‬

‫עלי אלדם וינצ'רו הל הו דם בתולים או על הדם ויראו האם הוא דם בתולים או‬

‫דם נדות או דם ג'ירה ולא נשך אן אלזקנים דם נדות או דם אחר‪ .‬אין ספק שהזקנים‬

‫כאנו יערפו דם בתולים מן ג'ירה ולו לא דלך יידעו להבחין בין דם בתולים לדם אחר‪,‬‬

‫ל ִגאז אן יכון דם נדות או עקר לחק אל ִגאריה שהרי לולא כן הוא יכול להיות דם נדות או‬

‫וישהדו אלשהוד אן הדה אלשמלה (‪ )15‬פצע שקרה לנערה‪ .‬והעדים יעידו שהשמלה‬

‫הזאת הייתה תחת האיש הזה‪.‬‬                    ‫כאנת תחת הדה אלר ִגל‪.‬‬

‫יח‪ְ .‬ו ָל ְקחּו ִז ְק ֵני ָה ִעיר ַה ִהוא ֶאת ָה ִאיׁש ְו ִיְּסרּו ֹאתוֹ‪.‬‬

‫פיאכ'דו שיוך' תלך אלקריה לדלך אלר ִגל זקני העיר ההיא יקחו את האיש הזה וי ַיסרו‬

‫ויודבוה‪ .‬אותו‪.‬‬

                                                                       ‫‪ 	86‬צ"ל‪' :‬ואלה בתולי בתי'‪.‬‬
        ‫‪ 	87‬יפת חוזר לדון במשמעות של לשון הרבים בפועל 'ופרשו' לעומת לשון היחיד בפועל 'ואמר'‪.‬‬

                                                            ‫‪ 8	 8‬דהיינו לשון הרבים בפועל 'ופרשו'‪.‬‬
‫‪ 8	 9‬בפסוק טו בפרשת מוציא שם רע‪ְ ' :‬ו ָל ַקח ֲא ִבי ַהַּנ ֲע ָר ְו ִאָּמּה ְוה ֹו ִציאּו ֶאת ְּבתּו ֵלי ַהַּנ ֲע ָר ֶאל ִז ְק ֵני ָה ִעיר‬

                                                                                    ‫ַהׁ ָּש ְע ָרה'‪.‬‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178