Page 168 - גנזי קדם יא
P. 168

‫‪  166‬ןמשיילפ ףסויו ברגסולש רזעילא‬

‫‪ 196‬ע"א] הגרושה האלמנה בחסב מא תכון אימת שאישה נישאת‪ ,‬יש להזכיר בשעת‬

‫הנישואין ובכתובה אם היא אלמנה או שהיא‬     ‫והדא מסתעמל פי מא בין אלאמה‪.‬‬

‫גרושה‪ .‬ואם היא בתולה יש לומר‪ :‬פלוני‪ 63‬בן‬

‫פלונית הבתולה‪ ,‬הגרושה‪ ,‬האלמנה‪ ,‬על פי‬

‫מה שהיא‪ ,‬וזה נהוג באומה‪.‬‬

‫ומן קו' לא מצאתי לה בתולים עלמנא אנה מאומרו‪' :‬לא מצאתי לה בתולים' למדנו‪,‬‬

‫לו ו ִגד וזן דרהם בתולים אקל או אכתר למא ֶׁשּלּו היה מוצא בתולים בשיעור 'דרהם'‪,‬‬

‫כאן לה ח ִגה עליהא לאן אלכתאב לם י ִגעל פחות או יותר‪ ,‬לא הייתה לו טענה נגדה‪,‬‬

‫לפי שהכתוב לא קבע לו‪ 64‬כמות‪.‬‬              ‫לה כמייה‪.‬‬

‫ופי אלנסי מן יכון לה כתיר ופיהן מן יכון ובקרב הנשים‪ ,‬מהן מי שיש לה הרבה [דם]‪,‬‬

‫להא קליל בעד (‪ )5‬לא יצח עליהא פעל זנות ומהן מי שיש לה מעט אחר שלא התקיים‬

‫קבל אלדכ'ול וליס ללר ִגל יקול אני ו ִגדת שי בה מעשה זנות‪ ,‬והאיש אינו יכול לומר‪ :‬אני‬

‫יסיר והודא ג'ירהא קד י ִגד להא אכתר מן מצאתי מעט [דם]‪ ,‬ואילו לזולתה נמצא יותר‬

‫הדא‪ .‬מזה‪.‬‬

‫טו‪ְ .‬ו ָל ַקח ֲא ִבי ַהַּנ ֲע ָר ְו ִאָּמּה ְוהוֹ ִציאּו ֶאת ְּבתּו ֵלי ַהַּנ ֲע ָר ֶאל ִז ְק ֵני ָה ִעיר ַהׁ ָּש ְע ָרה‬

‫פיאכ'דו אבו אל ִגאריה (‪ )10‬ואמהא פיכ'ר ִגו אבי הנערה ואמּה יקחו ויוציאו את בתולי‬

‫עד'ר אל ִגאריה אלי שיוך' אלקריה אלי הנערה אל זקני העיר‪ ,‬אל מקום המושב‪65,‬‬

‫דהיינו מקום מושב המשפט‪.‬‬                   ‫אלמ ִגלס יעני מ ִגלס אלחכם‪.‬‬

‫בעד וצף קול אלר ִגל קאל אן כאן קול אלר ִגל לאחר שתיאר את דברי האיש אמר‪ :‬אם‬

‫כדב כמ' ק' והוציא עליה שם רע פי ִגב דברי האיש כוזבים‪ ,‬כפי שאמר‪' :‬והוציא‬

‫עלי אלאב ואלאם יכר ִגא אלבתולים אלי עליה שם רע'‪ ,‬כי אז האב והאם חייבים‬

‫שיוך' מ ִגלס אלחכם‪ .‬פהדא אלנץ יו ִגב עלי להוציא את הבתולים אל זקני בית הדין‪.‬‬

                ‫‪ 	63‬כך במקור‪ .‬נראה שמעל האות האחרונה היה גרש שנשמט‪ ,‬לציון הוספת האות תי"ו‪.‬‬
                                                                                 ‫‪ 6	 4‬דהיינו לדם‪.‬‬

‫‪ 	65‬במקור הערבי נכתב 'מ ִגלס'‪ ,‬שהוראתו 'מקום שבו יושבים'‪ .‬אופיו של המקום נקבע על פי היושבים בו‪,‬‬
‫והוא יכול לשמש אפוא מקום הוועד (ובהשאלה בערבית מודרנית‪' :‬מועצה')‪ ,‬ישיבה שבה לומדים תורה‬
‫(השוו‪ :‬בלאו [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]50‬עמ' ‪ ,)92‬בית כנסת (בלאו‪ ,‬שם‪ ,‬מתעד את המילה בהקשר קראי דווקא)‪,‬‬
‫ואפילו מקום מפגש ללימוד ולהחלפת דעות בין נציגי דתות שונות‪ .‬ראו למשל‪Hava Lazarus-Yafeh et :‬‬
‫‪ .al. (eds.), The Majlis: Interreligious Encounters in Medieval Islam, Wiesbaden 1999‬בהמשך פירושו‬
‫מוסיף יפת הבהרה‪ ,‬שה'מ ִגלס' – מקום המושב – האמור כאן הוא 'מ ִגלס אלחכם'‪ ,‬המקום שבו דנים את‬
‫הדין‪ ,‬כלומר בית הדין‪ .‬לדיון נרחב במילה 'שער' אצל יפת ראו‪ :‬יורם ארדר‪' ,‬התייחסותו של הקרא יפת‬

    ‫בן עלי לבעיות מוסר לאור פירושו לתורה בשמות ג‪ ,‬כא–כב'‪ ,‬ספונות‪ ,‬כב (תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.330–329‬‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173