Page 165 - גנזי קדם יא
P. 165
'ער םש איצומ' תשרפל המודק תיארק פרשנות 163
.1הפירוש
תרגום המקור הערבי
יג[ .דף 194ע"ב] ִּכי ִיַּקח ִאיׁש ִאׁ ָּשה ּו ָבא ֵא ֶלי ָה [דף 195ע"א] ּוְׂש ֵנ ָאּה.
אדא יאכ'ד ר ִגל זו ִגה וידכל בהא ויבג'צ'הא .אם אדם לוקח אישה ובא אליה ושונא
אותה.
ידְ .וָׂשם ָלּה ֲע ִליֹלת ְּד ָב ִרים ְוהוֹ ִציא ָע ֶלי ָה ֵׁשם ָרע ְוָא ַמר ֶאת ָה ִאׁ ָּשה ַהּ ֹזאת ָל ַק ְח ִּתי ָוַא ְק ַרב (!)
ֵא ֶלי ָה (ְ )5וֹלא ָמ ָצא ִתי ָלּה ְּבתּו ִלים.
וי ִגעל להא עלל אסבאב ויכ'ר ִג עליה (!) אסם והוא שם לה עלילות 50דברים 51ומוציא עליה
קביח ויקול הדא אלמרה אכדתהא ותקדמת שם רע ואומרֶ :את האישה הזאת לקחתי
ובאתי אליה ולא מצאתי לה בתולים52. אליהא פמא ו ִגדת להא עד'ר.
קו' ובא אליה ושנאה יערף אנה בג'צ'הא קבל אומרו' :ובא אליה וש ֵנאּה' מלמד שהוא
אלדכ'ול כאן לה אן יקול אני מא ארידהא שנא אותה לפני הִּביאה ,כאילו היה עליו
( )10וד'לך אן אלמרה תקבח פי עין אלר ִגל לומר' :אינני רוצה אותה' .וזה משום
מן ִגהה קבח ו ִגה פלא יקרב מנהא .וכתיר שהאישה מתגנה בעיני האיש בגלל שפניה
מן אלר ִגאל אלדי לא יבג'ץ' אלמרה אדא כעורות והוא אינו בא אליה .ואולם רבים
50בשורש על"ל במילונו ללשון הערבית־היהודית של ימי הביניים בלאו מציין את הבניין החמישי ('תעלל')
בהוראה של 'שם עלילות דברים ,טען כנגדו ,חיפש אמתלאות ותירוצים כדי לפגוע' (יהושע בלאו ,מילון
לטקסטים ערביים־יהודיים מימי הביניים ,ירושלים תשס"ו ,עמ' .)450אף שהוא אינו מציין משמעות
דומה בדיונו במילה 'עלה' ,שהיא צורת היחיד של 'עלל' הכתובה לפנינו ,והוראתה (בין היתר) 'אמתלא,
תירוץ' ,נראה לנו שיש הצדקה לתרגם את המילה 'עלל' כמקבילתה העברית 'עלילות'.
51להוראה 'עניין ,דבר' של שם העצם 'סבב' ראו :בלאו ,שם ,עמ' .284
5 2יפת מתרגם את המילה העברית 'בתולים' באמצעות המילה הערבית 'עד'ר' ,ולא במילה הערבית
'בראה' ,כפי שעושה רס"ג .אם הוראת המילה 'עד'ר' היא 'בתולים' ,כמשמעה ,הרי שהוראת המילה
'בראה' היא בעיקרה 'יושר ונקיון כפיים' .הרב עמרם קורח ,בעל הפירוש 'נוה שלום' על תרגום רס"ג,
מבאר את המילה 'בראה' כ'יושר ומעשה הצדק ,ולשון נקייה ,כלומר שלא עמדה בצדקתה ואמונתה
וזינתה אחר שנתארסה' (ספר כתר תורה – התאג' הגדול ,מהדורת יוסף חסיד ,ירושלים תשמ"ב ,עמ'
קסא .על הרב קורח ופירושו ראו :נחם אילןְ " ' ,נ ֵוה שלום" לרב עמרם ֹקרח – פירוש על תפסיר רב
סעדיה גאון למקרא' ,תימא ,ח [תשס"ד] ,עמ' .)148–131בביאור לתרגום רס"ג במהדורתו של הרב
שמעון צאלח מתורגמת המילה 'בראה' – 'נקיות ...בלשון נקיה' (כתר תורה – חזון שמעון ,מהדורת
הרב שמעון צאלח ,בני ברק תשס"ב ,עמ' נג) .בדומה לפרשנים אלה כתב גם בלאו במילונו על המילה
'בראה'' :לשון נקייה לציון "בתולים" ,בעצם כפי הנראה הוכחה שאין להאשים את האישה בזנות' (בלאו
[לעיל ,הערה ,]50עמ' .)37הרב קאפח ,לעומת זאת ,מסביר את התרגום 'בראה'' :הוכחת יושר וזכות',
ואינו מציין 'לשון נקייה' דווקא (יוסף קאפח ,פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה ,ירושלים תשנ"ד ,עמ'
קעט) .על פועלו של הרב יוסף קאפח ע"ה להבנת תרגום רס"ג לתורה ראו :אליעזר שלוסברג' ,תרומתו
של הרב יוסף קאפח ע"ה לחקר פרשנותו של רב סעדיה גאון למקרא' ,ספר זכרון לרב יוסף בן דוד קאפח
זצ"ל ,בעריכת זהר עמר וחננאל סרי ,רמת־גן תשס"א ,עמ' .146–132
